רביעי
כ"ג תמוז התשפ"ו
רביעי
כ"ג תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 149, ספר דברי הימים ב, פרק ח, ט-יח

ט וּמִן־בְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲ֠שֶׁר לֹֽא־נָתַ֧ן שְׁלֹמֹ֛ה לַֽעֲבָדִ֖ים לִמְלַאכְתּ֑וֹ כִּי־הֵ֜מָּה אַנְשֵׁ֤י מִלְחָמָה֙ וְשָׂרֵ֣י שָֽׁלִישָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ וּפָֽרָשָֽׁיו׃ י וְאֵ֨לֶּה שָׂרֵ֧י הַנִּצָּבִ֛ים אֲשֶׁר־לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם הָֽרֹדִ֖ים בָּעָֽם׃ יא וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֶֽעֱלָ֤ה שְׁלֹמֹה֙ מֵעִ֣יר דָּוִ֔יד לַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֣ר בָּֽנָה־לָ֑הּ כִּ֣י אָמַ֗ר לֹֽא־תֵשֵׁ֨ב אִשָּׁ֥ה לִי֙ בְּבֵית֙ דָּוִ֣יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֔מָּה אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה אֲלֵיהֶ֖ם אֲר֥וֹן יְהוָֽה׃ יב אָ֣ז הֶֽעֱלָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה עֹל֖וֹת לַֽיהוָ֑ה עַ֚ל מִזְבַּ֣ח יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה לִפְנֵ֥י הָֽאוּלָֽם׃ יג וּבִדְבַר־י֣וֹם בְּי֗וֹם לְהַֽעֲלוֹת֙ כְּמִצְוַ֣ת מֹשֶׁ֔ה לַשַּׁבָּתוֹת֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וְלַמּ֣וֹעֲד֔וֹת שָׁל֥וֹשׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּֽׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ יד וַיַּֽעֲמֵ֣ד כְּמִשְׁפַּ֣ט דָּֽוִיד־אָ֠בִיו אֶת־מַחְלְק֨וֹת הַכֹּֽהֲנִ֜ים עַל־עֲבֹֽדָתָ֗ם וְהַלְוִיִּ֣ם עַל־מִ֠שְׁמְרוֹתָם לְהַלֵּ֨ל וּלְשָׁרֵ֜ת נֶ֤גֶד הַכֹּֽהֲנִים֙ לִדְבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ וְהַשֹּֽׁעֲרִ֥ים בְּמַחְלְקוֹתָ֖ם לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר כִּ֣י כֵ֔ן מִצְוַ֖ת דָּוִ֥יד אִישׁ־הָֽאֱלֹהִֽים׃ טו וְלֹ֣א סָרוּ֩ מִצְוַ֨ת הַמֶּ֜לֶךְ עַל־הַכֹּֽהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם לְכָל־דָּבָ֖ר וְלָאֹֽצָרֽוֹת׃ טז וַתִּכֹּן֙ כָּל־מְלֶ֣אכֶת שְׁלֹמֹ֔ה עַד־הַיּ֛וֹם מוּסַ֥ד בֵּית־יְהוָ֖ה וְעַד־כְּלֹת֑וֹ שָׁלֵ֖ם בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ יז אָז֩ הָלַ֨ךְ שְׁלֹמֹ֜ה לְעֶצְיֽוֹן־גֶּ֧בֶר וְאֶל־אֵיל֛וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃ יח וַיִּֽשְׁלַֽח־לוֹ֩ חוּרָ֨ם בְּיַד־עֲבָדָ֜יו אֳנִיּ֗וֹת וַֽעֲבָדִים֮ י֣וֹדְעֵי יָם֒ וַיָּבֹ֜אוּ עִם־עַבְדֵ֤י שְׁלֹמֹה֙ אוֹפִ֔ירָה וַיִּקְח֣וּ מִשָּׁ֔ם אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַֽחֲמִשִּׁ֖ים כִּכַּ֣ר זָהָ֑ב וַיָּבִ֖יאוּ אֶל־הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃

 

֍              ֍              ֍

 

(ט) וּמִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה לַעֲבָדִים לִמְלַאכְתּוֹ, כִּי הֵמָּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה, וְשָׂרֵי שָׁלִישָׁיו, וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו, ולא השתמש שלמה בבני ישראל לעבודת עבדים.

(י) וְאֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, הָרֹדִים בָּעָם.

(יא) וְאֶת בַּת פַּרְעֹה הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה מֵעִיר דָּוִיד, לַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ במילוא, כִּי אָמַר, לֹא תֵשֵׁב אִשָּׁה לִי בְּבֵית דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כִּי קֹדֶשׁ הֵמָּה, אֲשֶׁר בָּאָה אֲלֵיהֶם אֲרוֹן יְהֹוָה.

(יב) אָז הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה עֹלוֹת לַיהוָה, עַל מִזְבַּח יְהֹוָה, אֲשֶׁר בָּנָה לִפְנֵי הָאוּלָם, כי קיבל על עצמו את כל הוצאות קרבנות הציבור הקרבים על המזבח.

(יג) וּבִדְבַר יוֹם בְּיוֹם – את קרבנות התמיד הקרבים בכל יום, לְהַעֲלוֹת כְּמִצְוַת מֹשֶׁה, וכן את קרבנות המוספים, לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וְלַמּוֹעֲדוֹת, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת.

(יד) וַיַּעֲמֵד כְּמִשְׁפַּט דָּוִיד אָבִיו, אֶת מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים עַל עֲבֹדָתָם, וְהַלְוִיִּם עַל מִשְׁמְרוֹתָם, לְהַלֵּל וּלְשָׁרֵת נֶגֶד הַכֹּהֲנִים לִדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְהַשֹּׁעֲרִים בְּמַחְלְקוֹתָם לְשַׁעַר וָשָׁעַר, כִּי כֵן מִצְוַת דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים.

(טו) וְלֹא סָרוּ – לא מרדו במִצְוַת הַמֶּלֶךְ עַל הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, לְכָל דָּבָר וְלָאֹצָרוֹת.

(טז) וַתִּכֹּן כָּל מְלֶאכֶת שְׁלֹמֹה – הכין שלמה מתחילה את כל הנצרך לבנין הבית, עַד הַיּוֹם שבו מוּסַד [-הונחו היסודות] לבֵּית יְהֹוָה, וְעַד כְּלֹתוֹ את הבנין עצמו, שאז שָׁלֵם בֵּית יְהֹוָה.

(יז) אָז הָלַךְ שְׁלֹמֹה לְעֶצְיוֹן גֶּבֶר, וְאֶל אֵילוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.

(יח) וַיִּשְׁלַח לוֹ חוּרָם בְּיַד עֲבָדָיו אֳנִיּוֹת, וַעֲבָדִים יוֹדְעֵי יָם – מלחים וחובלים הבקיאים בדרכי הים ורוחותיו, וַיָּבֹאוּ עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה אוֹפִירָה, ששם היה מקום חציבת הזהב, וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב וַיָּבִיאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-1-ספר-דניאל-פרק-א-א-ב