פרק ח א וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ ׀ עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֧ה שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וְאֶת־בֵּיתֽוֹ׃ ב וְהֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן חוּרָם֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה בָּנָ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה אֹתָ֑ם וַיּ֥וֹשֶׁב שָׁ֖ם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ג וַיֵּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ חֲמָ֣ת צוֹבָ֔ה וַיֶּֽחֱזַ֖ק עָלֶֽיהָ׃ ד וַיִּ֥בֶן אֶת־תַּדְמֹ֖ר בַּמִּדְבָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־עָרֵ֣י הַֽמִּסְכְּנ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּֽחֲמָֽת׃ ה וַיִּ֜בֶן אֶת־בֵּ֤ית חוֹרוֹן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹר֖וֹן הַתַּחְתּ֑וֹן עָרֵ֣י מָצ֔וֹר חוֹמ֖וֹת דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃ ו וְאֶֽת־בַּעֲלָ֗ת וְאֵ֨ת כָּל־עָרֵ֤י הַֽמִּסְכְּנוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ לִשְׁלֹמֹ֔ה וְאֵת֙ כָּל־עָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְאֵ֖ת עָרֵ֣י הַפָּֽרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ת ׀ כָּל־חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֗ה אֲשֶׁ֤ר חָשַׁק֙ לִבְנ֤וֹת בִּירֽוּשָׁלִַ֨ם֙ וּבַלְּבָנ֔וֹן וּבְכֹ֖ל אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃ ז כָּל־הָ֠עָם הַנּוֹתָ֨ר מִן־הַֽחִתִּ֜י וְהָֽאֱמֹרִ֤י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַֽחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃ ח מִן־בְּנֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר נֽוֹתְר֤וּ אַֽחֲרֵיהֶם֙ בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־כִלּ֖וּם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּֽעֲלֵ֤ם שְׁלֹמֹה֙ לְמַ֔ס עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
֍ ֍ ֍
פרק ח (א) וַיְהִי מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֲשֶׁר בָּנָה בהם שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת בֵּיתוֹ, כי את בית ה' בנה בזריזות במשך שבע שנים, ואת ביתו בנה שלש עשרה שנה.
(ב) ובאותו זמן הבטיח שלמה לחורם מלך צור עשרים אלף כור חיטים ועשרים אלף כור שמן בשנה, ולצורך כך נתן לו עשרים ערים, שמהם יוציא את התבואה והשמן, אך לא ישרו הערים בעיניו, וְהֶעָרִים הללו אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה בחזרה, בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם, וַיּוֹשֶׁב שָׁם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, והם עבדו את האדמה והוציאו את התבואה והשמן עבור חורם מלך צור.
(ג) וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה חֲמָת צוֹבָה, וַיֶּחֱזַק עָלֶיהָ – כבש אותה.
(ד) וַיִּבֶן אֶת תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר, וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת – ערי האוצרות אֲשֶׁר בָּנָה בַּחֲמָת.
(ה) וַיִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הָעֶלְיוֹן, וְאֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן, עָרֵי מָצוֹר – ערי מבצר שאי אפשר לכובשם בלא להטיל עליהם מצור, מוקפות חוֹמוֹת, ונעולות בדְּלָתַיִם וּבְרִיחַ.
(ו) וְאֶת בַּעֲלָת, וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה, וְאֵת כָּל עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים, וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם, וּבַלְּבָנוֹן, וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ.
(ז) כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי, וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי, וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר לֹא מִיִּשְׂרָאֵל הֵמָּה.
(ח) מִן בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נוֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר לֹא כִלּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עַד הַיּוֹם הַזֶּה, והם בנו את הבנינים הללו.
