כו בְּיִרְאַ֣ת יְ֭הוָה מִבְטַח־עֹ֑ז וּ֝לְבָנָ֗יו יִֽהְיֶ֥ה מַחְסֶֽה׃ כז יִרְאַ֣ת יְ֭הוָה מְק֣וֹר חַיִּ֑ים לָ֝ס֗וּר מִמֹּ֥קְשֵׁי מָֽוֶת׃
֍ ֍ ֍
(כו) החכם אינו יכול לבטוח בחכמתו לבדה, כיון שתאוות הגוף עשויות למשוך אותו ולהטות את ליבו למעשים רעים, אך רק בְּיִרְאַת ה' יהיה לחכם מִבְטַח עֹז, ועל ידי היראה גם חכמתו מתקיימת, וּלְבָנָיו יִהְיֶה מַחְסֶה, כי בזכותו גם בניו אחריו יהיו מאושרים, וכמו שנאמר (תהילים קי"ב א'-ב') "אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד, גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ".
(כז) מוסיף ומבאר, כי אף שדרך החכמה היא דרך החיים, מכל מקום אין האדם יכול לבטוח בחכמתו נגד תאוות הלב ונטיות היצר, ורק יִרְאַת ה' היא מְקוֹר חַיִּים, כי על ידה יִמָנַע מלחטוא, ותועיל לו היראה לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת הפזורים סביב דרך החיים של החכמה.
