א וַיָּבֹ֣א רְחַבְעָם֮ יְרֽוּשָׁלִַם֒ וַיַּקְהֵל֩ אֶת־בֵּ֨ית יְהוּדָ֜ה וּבִנְיָמִ֗ן מֵאָ֨ה וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֛לֶף בָּח֖וּר עֹשֵׂ֣ה מִלְחָמָ֑ה לְהִלָּחֵם֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמַּמְלָכָ֖ה לִרְחַבְעָֽם׃ ב וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־שְׁמַעְיָ֥הוּ אִישׁ־הָֽאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ ג אֱמֹ֕ר אֶל־רְחַבְעָ֥ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאֶל֙ כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּֽיהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִ֖ן לֵאמֹֽר׃ ד כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה לֹֽא־תַעֲלוּ֩ וְלֹא־תִלָּ֨חֲמ֜וּ עִם־אֲחֵיכֶ֗ם שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ כִּ֧י מֵֽאִתִּ֛י נִֽהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וַיָּשֻׁ֖בוּ מִלֶּ֥כֶת אֶל־יָֽרָבְעָֽם׃ ה וַיֵּ֥שֶׁב רְחַבְעָ֖ם בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וַיִּ֧בֶן עָרִ֛ים לְמָצ֖וֹר בִּֽיהוּדָֽה׃ ו וַיִּ֧בֶן אֶת־בֵּֽית־לֶ֛חֶם וְאֶת־עֵיטָ֖ם וְאֶת־תְּקֽוֹעַ׃ ז וְאֶת־בֵּֽית־צ֥וּר וְאֶת־שׂוֹכ֖וֹ וְאֶת־עֲדֻלָּֽם׃ ח וְאֶת־גַּ֥ת וְאֶת־מָֽרֵשָׁ֖ה וְאֶת־זִֽיף׃ ט וְאֶת־אֲדוֹרַ֥יִם וְאֶת־לָכִ֖ישׁ וְאֶת־עֲזֵקָֽה׃ י וְאֶת־צָרְעָה֙ וְאֶת־אַיָּל֔וֹן וְאֶ֨ת־חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָ֖ה וּבְבִנְיָמִ֑ן עָרֵ֖י מְצֻרֽוֹת׃ יא וַיְחַזֵּ֖ק אֶת־הַמְּצוּר֑וֹת וַיִּתֵּ֤ן בָּהֶם֙ נְגִידִ֔ים וְאֹֽצְר֥וֹת מַֽאֲכָ֖ל וְשֶׁ֥מֶן וָיָֽיִן׃ יב וּבְכָל־עִ֤יר וָעִיר֙ צִנּ֣וֹת וּרְמָחִ֔ים וַֽיְחַזְּקֵ֖ם לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־ל֖וֹ יְהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִֽן׃
֍ ֍ ֍
פרק יא (א) וַיָּבֹא רְחַבְעָם יְרוּשָׁלִַם, וַיַּקְהֵל אֶת בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִן מֵאָה וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף בָּחוּר עֹשֵׂה מִלְחָמָה, לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל, כדי לְהָשִׁיב אֶת הַמַּמְלָכָה לִרְחַבְעָם, וחשבו שבודאי ה' יושיעם מאחר והמלוכה מובטחת לזרע דוד.
(ב) וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל שְׁמַעְיָהוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים, לֵאמֹר.
(ג) אֱמֹר אֶל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יְהוּדָה, וְאֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּיהוּדָה וּבִנְיָמִן, לֵאמֹר.
(ד) כֹּה אָמַר יְהֹוָה, לֹא תַעֲלוּ להלחם עם ישראל בעריהם, וְלֹא תִלָּחֲמוּ עִם אֲחֵיכֶם על ידי שתזמינו אותם אליכם למלחמה, וגם אינכם צריכים לעמוד על המשמר מחשש שהם יבואו למלחמה עליכם, אלא שׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה, לחלק את המלכות, וַיִּשְׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְהֹוָה וַיָּשֻׁבוּ מִלֶּכֶת אֶל יָרָבְעָם.
(ה) וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִָם, וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה, כי חשש שבעתיד ילחם בו ירבעם מלך ישראל.
(ו) וַיִּבֶן אֶת בֵּית לֶחֶם, וְאֶת עֵיטָם, וְאֶת תְּקוֹעַ.
(ז) וְאֶת בֵּית צוּר, וְאֶת שׂוֹכוֹ, וְאֶת עֲדֻלָּם.
(ח) וְאֶת גַּת, וְאֶת מָרֵשָׁה, וְאֶת זִיף.
(ט) וְאֶת אֲדוֹרַיִם, וְאֶת לָכִישׁ, וְאֶת עֲזֵקָה.
(י) וְאֶת צָרְעָה, וְאֶת אַיָּלוֹן, וְאֶת חֶבְרוֹן, אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִן, עָרֵי מְצֻרוֹת.
(יא) וַיְחַזֵּק אֶת הערים הַמְּצוּרוֹת, וַיִּתֵּן בָּהֶם נְגִידִים [-ממונים], וְאֹצְרוֹת מַאֲכָל וְשֶׁמֶן וָיָיִן, לזמן המצור.
(יב) וּבְכָל עִיר וָעִיר העמיד רחבעם צִנּוֹת [-מגנים] וּרְמָחִים, וַיְחַזְּקֵם לְהַרְבֵּה מְאֹד, וַיְהִי לוֹ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן.
