יז הָאֹֽמְרִ֣ים לָ֭אֵל ס֣וּר מִמֶּ֑נּוּ וּמַה־יִּפְעַ֖ל שַׁדַּ֣י לָֽמוֹ׃ יח וְה֤וּא מִלֵּ֣א בָֽתֵּיהֶ֣ם ט֑וֹב וַֽעֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי׃ יט יִרְא֣וּ צַדִּיקִ֣ים וְיִשְׂמָ֑חוּ וְ֝נָקִ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃ כ אִם־לֹ֣א נִכְחַ֣ד קִימָ֑נוּ וְ֝יִתְרָ֗ם אָ֣כְלָה אֵֽשׁ׃
֍ ֍ ֍
(יז) והטועים לחשוב שאין ה' משגיח על הארץ מביאים ראיה לדבריהם, שהרי אותם רשעים הָאֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, וּמַה יִּפְעַל שַׁדַּי לָמוֹ – ומה יעשה להם ה' כעונש על דבריהם, והרי אין ה' מענישם כלל.
(יח) ולא רק שאין ה' מביא עליהם רעה, אלא וְהוּא מִלֵּא בָתֵּיהֶם טוֹב. וַעֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי – ועצת ה' ודרך הנהגתו עם הרשעים רחוקה מהבנת בני האדם, ועל ידי זה נותן ה' מקום לכל אחד לטעות ולחשוב שאין השגחה פרטית בעולם, ואין שכר ועונש, ובזה יש בחירה אמיתית לבני האדם, והצדיקים ראויים לשכר על טוב בחירתם, והרשעים ראויים לעונש.
(יט) יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ – והצדיקים בראותם את ההנהגה בעולם הזה, יבינו שיש עולם אחר, שהוא עולם השכר והעונש, ששם ישפוט ה' את כל בני האדם על מעשיהם, וישמחו הצדיקים על עבודתם, כי על ידה הם בטוחים בקיומם וגמולם בעולם הבא, שהוא העולם הנצחי והאמיתי, וְנָקִי יִלְעַג לָמוֹ – והנקי במעשיו והנהגותיו ילעג על הרשעים, כי יודע הוא שהם עתידים לקבל עונשם בעולם הבא.
(כ) ומוסיף לבאר את שמחת הצדיקים, אִם לֹא נִכְחַד קִימָנוּ – בכך שקיום הנפש אינו נכחד ונעלם במות הגוף, אלא הנפש מתקיימת לחיי העולם הבא, שם תקבל את שכרה, ומבאר את לעגו של הנקי על הרשעים, כי הצלחתם היא רק בחיי העולם הזה, הקצרים והמועטים, וְיִתְרָם – את הדבר שבו יש להם יתרון ומעלה על בעלי החיים, והיינו הנפש, שהיא הנשארת לאחר מיתת הגוף, אָכְלָה אֵשׁ של גהינום לעתיד לבוא, ואת כל זה מבינים הצדיקים מעצמם, מכך שהם רואים שבעולם הזה אין ה' נותן שכר לצדיקים ולא עונש לרשעים, ומבינים שלא יתכן שיצא עוול מלפני ה', ובהכרח שיש עולם אחר שבו ניתנים השכר והעונש.
