פרק יג א בִּשְׁנַ֛ת שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה לַמֶּ֣לֶךְ יָֽרָבְעָ֑ם וַיִּמְלֹ֥ךְ אֲבִיָּ֖ה עַל־יְהוּדָֽה׃ ב שָׁל֣וֹשׁ שָׁנִ֗ים מָלַךְ֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מִֽיכָיָ֥הוּ בַת־אֽוּרִיאֵ֖ל מִן־גִּבְעָ֑ה וּמִלְחָמָ֥ה הָֽיְתָ֛ה בֵּ֥ין אֲבִיָּ֖ה וּבֵ֥ין יָֽרָבְעָֽם׃ ג וַיֶּאְסֹ֨ר אֲבִיָּ֜ה אֶת־הַמִּלְחָמָ֗ה בְּחַ֨יִל֙ גִּבּוֹרֵ֣י מִלְחָמָ֔ה אַרְבַּע־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ בָּח֑וּר וְיָֽרָבְעָ֗ם עָרַ֤ךְ עִמּוֹ֙ מִלְחָמָ֔ה בִּשְׁמוֹנֶ֨ה מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֥ישׁ בָּח֖וּר גִּבּ֥וֹר חָֽיִל׃ ד וַיָּ֣קָם אֲבִיָּ֗ה מֵעַל֙ לְהַ֣ר צְמָרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיֹּ֕אמֶר שְׁמָע֖וּנִי יָֽרָבְעָ֥ם וְכָל־יִשְׂרָאֵֽל׃ ה הֲלֹ֤א לָכֶם֙ לָדַ֔עַת כִּ֞י יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָתַ֨ן מַמְלָכָ֧ה לְדָוִ֛יד עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעוֹלָ֑ם ל֥וֹ וּלְבָנָ֖יו בְּרִ֥ית מֶֽלַח׃ ו וַיָּ֨קָם֙ יָֽרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט עֶ֖בֶד שְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֑יד וַיִּמְרֹ֖ד עַל־אֲדֹנָֽיו׃ ז וַיִּקָּֽבְצ֣וּ עָלָ֗יו אֲנָשִׁ֤ים רֵקִים֙ בְּנֵ֣י בְלִיַּ֔עַל וַיִּֽתְאַמְּצ֖וּ עַל־רְחַבְעָ֣ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֑ה וּרְחַבְעָ֗ם הָ֤יָֽה נַ֨עַר֙ וְרַךְ־לֵבָ֔ב וְלֹ֥א הִתְחַזַּ֖ק לִפְנֵיהֶֽם׃
֍ ֍ ֍
פרק יג (א) בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם, שמלך על עשרת השבטים, וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה בן רחבעם עַל יְהוּדָה.
(ב) שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם, וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל [היא מעכה בת אבשלום שהוזכרה לעיל (יא יט), ולאחר שמלך בנה שינו את שמה ושם אביה, לשם חשיבות], מִן גִּבְעָה. וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה מלך יהודה וּבֵין יָרָבְעָם מלך ישראל.
(ג) וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת הַמִּלְחָמָה, בְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר. וְיָרָבְעָם עָרַךְ עִמּוֹ מִלְחָמָה בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר גִּבּוֹר חָיִל.
(ד) וַיָּקָם אֲבִיָּה מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם, אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם, וַיֹּאמֶר, שְׁמָעוּנִי יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל.
(ה) הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת, כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, לוֹ וּלְבָנָיו, בְּרִית מֶלַח, שכשם שהמלח אינו מתקלקל לעולם, כך הברית עם דוד וביתו לא תתבטל לעולם.
(ו) וַיָּקָם מעצמו יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד, וַיִּמְרֹד עַל אֲדֹנָיו.
(ז) וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל, ולא נלחמו כדרך שנלחמים שתי ממלכות, אלא וַיִּתְאַמְּצוּ בדרך עזות וחוצפה עַל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה, וּרְחַבְעָם הָיָה בתחילת מלכותו נַעַר וְרַךְ לֵבָב, וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם, אך אם היה נלחם בהם כראוי, היה מכניע אותם.
