ח וְעַתָּ֣ה ׀ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֗ים לְהִתְחַזֵּק֙ לִפְנֵי֙ מַמְלֶ֣כֶת יְהוָ֔ה בְּיַ֖ד בְּנֵ֣י דָוִ֑יד וְאַתֶּם֙ הָמ֣וֹן רָ֔ב וְעִמָּכֶם֙ עֶגְלֵ֣י זָהָ֔ב אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֥ה לָכֶ֛ם יָֽרָבְעָ֖ם לֵֽאלֹהִֽים׃ ט הֲלֹ֤א הִדַּחְתֶּם֙ אֶת־כֹּֽהֲנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י אַֽהֲרֹ֖ן וְהַלְוִיִּ֑ם וַתַּֽעֲשׂ֨וּ לָכֶ֤ם כֹּֽהֲנִים֙ כְּעַמֵּ֣י הָֽאֲרָצ֔וֹת כָּל־הַבָּ֗א לְמַלֵּ֨א יָד֜וֹ בְּפַ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ וְאֵילִ֣ם שִׁבְעָ֔ה וְהָיָ֥ה כֹהֵ֖ן לְלֹ֥א אֱלֹהִֽים׃ י וַֽאֲנַ֛חְנוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ וְלֹ֣א עֲזַבְנֻ֑הוּ וְכֹ֨הֲנִ֜ים מְשָֽׁרְתִ֤ים לַֽיהוָה֙ בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֔ן וְהַלְוִיִּ֖ם בַּמְלָֽאכֶת׃ יא וּמַקְטִרִ֣ים לַֽיהוָ֡ה עֹל֣וֹת בַּבֹּֽקֶר־בַּבֹּ֣קֶר וּבָעֶֽרֶב־בָּעֶ֣רֶב וּקְטֹֽרֶת־סַמִּים֩ וּמַֽעֲרֶ֨כֶת לֶ֜חֶם עַל־הַשֻּׁלְחָ֣ן הַטָּה֗וֹר וּמְנוֹרַ֨ת הַזָּהָ֤ב וְנֵֽרֹתֶ֨יהָ֙ לְבָעֵר֙ בָּעֶ֣רֶב בָּעֶ֔רֶב כִּֽי־שֹׁמְרִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַתֶּ֖ם עֲזַבְתֶּ֥ם אֹתֽוֹ׃ יב וְהִנֵּה֩ עִמָּ֨נוּ בָרֹ֜אשׁ הָֽאֱלֹהִ֧ים ׀ וְכֹֽהֲנָ֛יו וַחֲצֹֽצְר֥וֹת הַתְּרוּעָ֖ה לְהָרִ֣יעַ עֲלֵיכֶ֑ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אַל־תִּלָּ֥חֲמ֛וּ עִם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם כִּי־לֹ֥א תַצְלִֽיחוּ׃
֍ ֍ ֍
(ח) ולאחר שבתחילת מרידתכם ברחבעם מלך יהודה לא עשיתם כן בדרך מלחמה, אלא בדרך עזות וחוצפה, ולא בחנתם את כוחכם האמיתי מול צבא מלכות יהודה, וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק ולהלחם ממש לִפְנֵי מַמְלֶכֶת יְהֹוָה, ובודאי יעזור להם ה', בְּיַד בְּנֵי דָוִיד, וְאַתֶּם הָמוֹן רָב ללא סדר ומשטר, ואינכם ממלכה מסודרת עם אנשי חיל, ואינכם יכולים לצפות לעזרת ה' במלחמתכם, שהרי אתם חוטאים לפני ה', וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב, ולא נעשו עגלים אלו לשם עבודת ה', אלא אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים.
(ט) והוכיח בדבריו שעגלים אלו נעשו לשם עבודה זרה, כי הֲלֹא הִדַּחְתֶּם אֶת כֹּהֲנֵי יְהֹוָה, אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם, וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים כְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת, וגם מצד דרך העבודה הרי אינכם עובדים בדרך שציותה התורה, אלא כָּל הַבָּא לְמַלֵּא יָדוֹ בְּפַר בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שִׁבְעָה, וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹהִים – נעשה בכך כהן למי שאינם אלהים, והיינו לעגלי הזהב.
(י) וַאֲנַחְנוּ איננו כמותכם, אלא יְהֹוָה הוא אֱלֹהֵינוּ, וְלֹא עֲזַבְנֻהוּ, וְכֹהֲנִים הם המְשָׁרְתִים לַיהוָה, בְּנֵי אַהֲרֹן, וְהַלְוִיִּם בַּמְלָאכֶת – משוררים ושוערים, כפי שציוה ה'.
(יא) וגם העבודה עצמה היא כפי שציוה ה', וּמַקְטִרִים אנו לַיהוָה עֹלוֹת בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב, וּקְטֹרֶת סַמִּים, וּמַעֲרֶכֶת לֶחֶם עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר, וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב, כִּי שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתוֹ.
(יב) וְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ, הָאֱלֹהִים, וְכֹהֲנָיו, וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה, לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ולהזהירכם, אַל תִּלָּחֲמוּ עִם יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, כִּי לֹא תַצְלִיחוּ.
