כד וְשִׁית־עַל־עָפָ֥ר בָּ֑צֶר וּכְצ֖וּר נְחָלִ֣ים אוֹפִֽיר׃ כה וְהָיָ֣ה שַׁדַּ֣י בְּצָרֶ֑יךָ וְכֶ֖סֶף תּֽוֹעָפ֣וֹת לָֽךְ׃ כו כִּי־אָ֭ז עַל־שַׁדַּ֣י תִּתְעַנָּ֑ג וְתִשָּׂ֖א אֶל־אֱל֣וֹהַּ פָּנֶֽיךָ׃
֍ ֍ ֍
(כד) ואז יהיו כל עניני העולם הזה הבל אצלך, וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר – תשים בעיניך כעפר את המבצרים הגדולים, וּכְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר – את זהב אופיר, שהוא זהב יקר ביותר, תשאיר בנחלים שמהם מוציאים את הזהב, כי לא יהיה הדבר חשוב בעיניך, ולא תסמוך על ערי מבצר ולא על עשירותך.
(כה) וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ – וה' יהיה המבצר שתחסה בו, וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ – וה'כסף' שלך לא יהיה כסף גשמי, אלא כסף המתעופף למעלה, והוא הכוסף לדברים רוחניים ועליונים.
(כו) ואז לא יהיה העונג שלך על דברים גשמיים, כִּי אָז עַל שַׁדַּי תִּתְעַנָּג, עונג רוחני של דבקות הנפש בה', וְתִשָּׂא אֶל אֱלוֹהַּ פָּנֶיךָ – כל פניותיך ורצונותיך יהיו לשם ה', כי גם הרצון לדברים הגשמיים יהיה רק כדי לעשות בכך רצון ה' ולהדבק בו, כי כל עניני העולם הזה לא יהיו חשובים בעיניך כלל.
