שני
ל' סיון התשפ"ו
שני
ל' סיון התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 169, ספר איוב, פרק כג, א-ג

פרק כג א וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ ב גַּם־הַ֭יּוֹם מְרִ֣י שִׂחִ֑י יָ֝דִ֗י כָּֽבְדָ֥ה עַל־אַנְחָתִֽי׃ ג מִֽי־יִתֵּ֣ן יָ֭דַעְתִּי וְאֶמְצָאֵ֑הוּ אָ֝ב֗וֹא עַד־תְּכֽוּנָתֽוֹ׃

 

֍              ֍              ֍

 

פרק כג

הקדמה למענה השמיני של איוב: על מה שרמז אליפז התימני בדבריו, שיסורי הצדיק הם מחמת שלא עבד בתמימות לשם ה' אלא לשם קבלת שכר, משיב איוב ואומר שלא יתכן שמחמת מחשבה כזו יקבל עונש נורא כל כך, וגם מוסיף שבאמת לא עבד את ה' על מנת לקבל פרס, אלא לשם ה' בלבד. ועל עיקר דברי אליפז, ששלוות הרשעים בעולם היא כדי שתהיה בחירה חופשית לבני האדם, ואילו ייענשו הרשעים מיד לא תהיה בחירה כלל, משיב איוב (פרק כד) ואומר שיש רשעים המחריבים את כל ישוב בני האדם, והיה מן הראוי להשמידם מהעולם כדי שיוכלו האנשים להתקיים כראוי, ובפרט שהם שוכנים במקומות נידחים, וגם אם ישמיד אותם ה' לא יזיק הדבר לבחירה החופשית של שאר בני האדם. ולכן חוזר הוא לטענתו שהשכר והעונש אינם מושגחים מאת ה', אלא ממערכת הכוכבים והמזלות.

(א) וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר.

(ב) גַּם הַיּוֹם, מְרִי שִׂחִי – הגם ששיחתי מרה מרוב יסורי וצרותי, אף על פי כן יָדִי כָּבְדָה עַל אַנְחָתִי – הייתי מכביד את ידי ומגביר אותה על אנחתי, שלא להתלונן ולהאנח.

(ג) אך הייתי עושה כן אילו היתה מתקיימת בקשתי, מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי היכן הוא ה', וְאֶמְצָאֵהוּ, וזה משל להשגת ה' כפי שהוא מתנהג עם בריותיו, וכאילו הוא מהלך בדרך להנהיג את העולם, וניתן למוצאו, או שאָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ – אשיג את מהותו ועיקר מציאותו, ואז לא הייתי נאנח ומתלונן על יסורי, אלא מתווכח עמו על עיקרי הדברים בישוב דעת, כאילו איני סובל וכואב.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-1-ספר-דניאל-פרק-א-א-ב