א בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָשֵׁשׁ֙ לְמַלְכ֣וּת אָסָ֔א עָלָ֞ה בַּעְשָׁ֤א מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וַיִּ֖בֶן אֶת־הָֽרָמָ֑ה לְבִלְתִּ֗י תֵּ֚ת יוֹצֵ֣א וָבָ֔א לְאָסָ֖א מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ ב וַיֹּצֵ֨א אָסָ֜א כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב מֵאֹֽצְר֛וֹת בֵּ֥ית יְהוָ֖ה וּבֵ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־בֶּן־הֲדַד֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הַיּוֹשֵׁ֥ב בְּדַרְמֶ֖שֶׂק לֵאמֹֽר׃ ג בְּרִית֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּבֵ֥ין אָבִ֖י וּבֵ֣ין אָבִ֑יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּֽי לְךָ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֵ֞ךְ הָפֵ֣ר בְּרִֽיתְךָ֗ אֶת־בַּעְשָׁא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וְיַֽעֲלֶ֖ה מֵֽעָלָֽי׃ ד וַיִּשְׁמַ֨ע בֶּן־הֲדַ֜ד אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֗א וַ֠יִּשְׁלַח אֶת־שָׂרֵ֨י הַֽחֲיָלִ֤ים אֲשֶׁר־לוֹ֙ אֶל־עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכּוּ֙ אֶת־עִיּ֣וֹן וְאֶת־דָּ֔ן וְאֵ֖ת אָבֵ֣ל מָ֑יִם וְאֵ֥ת כָּֽל־מִסְכְּנ֖וֹת עָרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃ ה וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ בַּעְשָׁ֔א וַיֶּחְדַּ֕ל מִבְּנ֖וֹת אֶת־הָֽרָמָ֑ה וַיַּשְׁבֵּ֖ת אֶת־מְלַאכְתּֽוֹ׃ ו וְאָסָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ לָקַח֙ אֶת־כָּל־יְהוּדָ֔ה וַיִּשְׂא֞וּ אֶת־אַבְנֵ֤י הָֽרָמָה֙ וְאֶת־עֵצֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בַּעְשָׁ֑א וַיִּ֣בֶן בָּהֶ֔ם אֶת־גֶּ֖בַע וְאֶת־הַמִּצְפָּֽה׃
֍ ֍ ֍
פרק טז (א) בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ לְמַלְכוּת אָסָא – שלשים ושש שנה לאחר שנחלקה המלכות, והיתה זו השנה השש עשרה למלכות אסא עצמו, שנה לאחר מלחמתו עם הכושיים, עָלָה בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה, וַיִּבֶן אֶת הָרָמָה בין גבול מלכות ישראל לבין מלכות יהודה, לְבִלְתִּי תֵּת יוֹצֵא וָבָא לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, כיון שראה שרבים ממלכות ישראל הצטרפו למלכות יהודה.
(ב) מאחר והיתה ברית בין בעשא מלך ישראל לבין בן הדד מלך ארם, ורצו להלחם יחד באסא מלך יהודה, וַיֹּצֵא אָסָא כֶּסֶף וְזָהָב מֵאֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וּבֵית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח אֶל בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם הַיּוֹשֵׁב בְּדַרְמֶשֶׂק לֵאמֹר.
(ג) אם סיבת התחברותך לבעשא היא מחמת הברית שביניכם, הרי גם בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ גם כן היתה ברית, ומחמת כן זו ברית חזקה יותר מאשר הברית שיש לך עם בעשא, שאביו לא היה מלך כלל. ואם התחברותך אליו היא מחמת הכסף והזהב שנתן לך, הִנֵּה גם אני שָׁלַחְתִּי לְךָ כֶּסֶף וְזָהָב, ותמורת זאת איני מבקש שתעזור לי, אלא רק שלא תעזור לאויבי, לֵךְ הָפֵר בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְיַעֲלֶה מֵעָלָי.
(ד) וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ אֶל עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל מָיִם, וְאֵת כָּל מִסְכְּנוֹת [-אוצרות] עָרֵי נַפְתָּלִי.
(ה) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בַּעְשָׁא את הדבר, וַיֶּחְדַּל מִבְּנוֹת אֶת הָרָמָה, וַיַּשְׁבֵּת אֶת מְלַאכְתּוֹ – הפסיק גם את שאר הדברים שעשה כנגד מלכות יהודה.
(ו) וְאָסָא הַמֶּלֶךְ לָקַח אֶת כָּל יְהוּדָה, וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא, וַיִּבֶן בָּהֶם אֶת גֶּבַע וְאֶת הַמִּצְפָּה.
