(ו) וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ וַֽאֲנָשָׁיו֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֶל־הַיְבֻסִ֖י יוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֨אמֶר לְדָוִ֤ד לֵאמֹר֙ לֹֽא־תָב֣וֹא הֵ֔נָּה כִּ֣י אִם־הֱסִֽירְךָ֗ הַֽעִוְרִ֤ים וְהַפִּסְחִים֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־יָב֥וֹא דָוִ֖ד הֵֽנָּה׃ (ז) וַיִּלְכֹּ֣ד דָּוִ֔ד אֵ֖ת מְצֻדַ֣ת צִיּ֑וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽד׃ (ח) וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּל־מַכֵּ֤ה יְבֻסִי֙ וְיִגַּ֣ע בַּצִּנּ֔וֹר וְאֶת־הַפִּסְחִים֙ וְאֶת־הַ֣עִוְרִ֔ים שְׂנוּאֵ֖י נֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד עַל־כֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל־הַבָּֽיִת׃ (ט) וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּמְּצֻדָ֔ה וַיִּקְרָא־לָ֖הּ עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּ֤בֶן דָּוִד֙ סָבִ֔יב מִן־הַמִּלּ֖וֹא וָבָֽיְתָה׃ (י) וַיֵּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד הָל֣וֹךְ וְגָד֑וֹל וַֽה֛' אֱלֹהֵ֥י צְבָא֖וֹת עִמּֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
לאחר שהתרצו כל ישראל במלכותו של דוד, היה מן הראוי שעיר המלוכה תהיה במקום השייך לשני שבטי המלכות, יהודה ובנימין, וכן היה גם רצון ה', ולכן נבחרה לכך העיר ירושלים, שהיתה שייכת לשני השבטים הללו. ושבט יהודה כבר כבש את חלקו, אמנם בחלקו של שבט בנימין עדיין ישבו היבוסים.
(ו) וַיֵּלֶךְ דוד הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם, אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, לכבוש את חלקם של שבט בנימין, והיבוסים העמידו על שער העיר שורה של צלמים בדמות אנשים עיוורים, ומאחוריהם שורה של צלמים בדמות אנשים פיסחים, ומאחוריהם היה צינור מים, וזרם המים החזק היוצא מהצינור היה מסובב גלגלים ומניע צירים, ועל ידי תחבולות אלו היו הצלמים הללו מניעים את ידיהם האוחזות במקלות ומוטות ברזל, ובכך מנעו מכל אדם להכנס אל העיר, וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר, לֹא תָבוֹא הֵנָּה – לא תוכל להכנס אל העיר, כִּי אִם הֱסִירְךָ תחילה את הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים, לֵאמֹר – אשר אותם צלמים בעצם קיומם כאילו אומרים לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה.
(ז) וכאשר ראה דוד שאי אפשר להכנס אל העיר דרך השער, מחמת הצלמים הללו, הלך לצד השני של העיר, שם היתה המצודה, וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן, הִיא שנקראה לאחר מכן עִיר דָּוִד, כיון שדוד הוא שכבשה.
(ח) ולאחר שנכבשה המצודה, היו דוד ואנשיו צריכים להכנס מכיוון המצודה אל תוך העיר, וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, כָּל מַכֵּה יְבֻסִי – כל מי שיכנס אל העיר מצד המצודה, ויכה את חיילי היבוסי הנמצאים שם, ואחרי שיכה אותם יגיע אל אותם צלמים מצידם השני, וְיִגַּע תחילה בַּצִּנּוֹר המוביל את המים, וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים [כאן הקדים את הפסחים לעיוורים, כיון שהמגיע מתוך העיר פוגע תחילה בפסחים, ולעיל כשרצו להכנס מצד שער העיר הקדים את העיוורים לפסחים], שהם, היבוסים והפסחים והעיוורים שְׂנוּאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד, הוא יהיה לראש ולשר [כאן לא נאמר כן בפירוש, אך בדברי הימים (א' יא, ו) נאמר "וַיֹּאמֶר דָּוִיד כָּל מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר, וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ"], והטעם שהם שנואי דוד, עַל כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ – כיון שהם כאילו אומרים אל דוד, לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת.
(ט) וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה של היבוסי שכבש, וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד, וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא אשר היה מחוץ למצודה, וָבָיְתָה – ופנימה, לכיוון המצודה, אך מהמילוא והלאה לא בנה, כדי שיהיה המקום פנוי לאסיפות העם.
(י) וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל, וַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ.
