שבת
ב' אלול התשפ"ו
שבת
ב' אלול התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 177, ספר תרי עשר, מיכה, פרק ב, יא-יג

יא לוּ־אִ֞ישׁ הֹלֵ֥ךְ ר֨וּחַ֙ וָשֶׁ֣קֶר כִּזֵּ֔ב אַטִּ֣ף לְךָ֔ לַיַּ֖יִן וְלַשֵּׁכָ֑ר וְהָיָ֥ה מַטִּ֖יף הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ יב אָסֹ֨ף אֶֽאֱסֹ֜ף יַֽעֲקֹ֣ב כֻּלָּ֗ךְ קַבֵּ֤ץ אֲקַבֵּץ֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥חַד אֲשִׂימֶ֖נּוּ כְּצֹ֣אן בָּצְרָ֑ה כְּעֵ֨דֶר֙ בְּת֣וֹךְ הַדָּֽבְר֔וֹ תְּהִימֶ֖נָה מֵֽאָדָֽם׃ יג עָלָ֤ה הַפֹּרֵץ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם פָּֽרְצוּ֙ וַֽיַּעֲבֹ֔רוּ שַׁ֖עַר וַיֵּ֣צְאוּ ב֑וֹ וַיַּֽעֲבֹ֤ר מַלְכָּם֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַֽיהוָ֖ה בְּרֹאשָֽׁם׃

 

֍              ֍               ֍

 

(יא) לוּ אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ וָשֶׁקֶר כִּזֵּב – אם היה נשלח אליך אחד מנביאי השקר, המדברים על פי רוח דמיונם או משקרים בכוונה, אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר – והיה מתנבא ואומר לעם שישתו יין ושיכר וכדומה, וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה – והוא היה אומר דברי נבואה אל העם, (יב) ודברי נבואתו של אותו נביא שקר היו דברים טובים, כי היה אומר, אָסֹף אֶאֱסֹף יַעֲקֹב כֻּלָּךְ – אאסוף את כל בני יעקוב ממקומות פזוריהם, קַבֵּץ אֲקַבֵּץ את כל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, ולא יהיו עוד כ'צאן קדשים', שיש עליהם עול תורה ומצוות, אלא יַחַד אֲשִׂימֶנּוּ כְּצֹאן העיר בָּצְרָה שהיא ראש ממלכת אדום, כלומר, שיהיו כשאר הגויים שאין עליהם עול תורה ומצוות, אזי לא היו העם בורחים מפניו כדרך שהם בורחים עתה מלפני נביאי האמת, אלא אדרבה, כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ – כפי שהעדר מתאסף אל הדביר, שהוא מקום כליאת הצאן, שאין אחד מהם נעדר משם, כך כל העם היו מתקבצים אל בית אותו נביא שקר, תְּהִימֶנָה מֵאָדָם – והיה ביתו הומה מרוב בני אדם הנמצאים שם, כי היו מקבלים את דבריו ורוצים לשמוע את נבואותיו.

(יג) ואפילו בזמנם שנוהג העם כראוי, אין הם שלמים באמונתם, שהרי אם עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם – אם ימלוך עליהם מלך שיפרוץ את גדרות הדת, כמו מנשה ואחז מלכי יהודה הרשעים, פָּרְצוּ גם העם את גדרות הדת, והרחיבו את הפרצות יותר ויותר, וַיַּעֲבֹרוּ שַׁעַר – עד שנעשתה הפירצה כשער הקבוע למעבר בני אדם, וַיֵּצְאוּ בוֹ כל העם לעבור על כל עיקרי הדת. וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם – אך כאשר המלך שלפניהם היה צדיק, כמו בזמן חזקיהו ויאשיהו מלכי יהודה הצדיקים, אז גם העם הלך אחריהם בדרכי ה', וַה' היה בְּרֹאשָׁם, כי נמשכו אחרי מלכיהם הצדיקים ללכת אחרי ה'. הרי שאין האמונה מושרשת בליבם כראוי, אלא הם פוסחים על שני הסעיפים, ללכת בכל זמן אחרי המלך המולך עליהם, לרעה או לטובה.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-367-ספר-ישעיהו-פרק-סב-א-ג