פרק ג א וָֽאֹמַ֗ר שִׁמְעוּ־נָא֙ רָאשֵׁ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וּקְצִינֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֲל֣וֹא לָכֶ֔ם לָדַ֖עַת אֶת־הַמִּשְׁפָּֽט׃ ב שֹׂ֥נְאֵי ט֖וֹב וְאֹ֣הֲבֵי רָ֑ע גֹּֽזְלֵ֤י עוֹרָם֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּשְׁאֵרָ֖ם מֵעַ֥ל עַצְמוֹתָֽם׃ ג וַֽאֲשֶׁ֣ר אָֽכְלוּ֮ שְׁאֵ֣ר עַמִּי֒ וְעוֹרָם֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֣ם הִפְשִׁ֔יטוּ וְאֶת־עַצְמֹֽתֵיהֶ֖ם פִּצֵּ֑חוּ וּפָֽרְשׂוּ֙ כַּֽאֲשֶׁ֣ר בַּסִּ֔יר וּכְבָשָׂ֖ר בְּת֥וֹךְ קַלָּֽחַת׃ ד אָ֚ז יִזְעֲק֣וּ אֶל־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א יַֽעֲנֶ֖ה אוֹתָ֑ם וְיַסְתֵּ֨ר פָּנָ֤יו מֵהֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא כַּֽאֲשֶׁ֥ר הֵרֵ֖עוּ מַֽעַלְלֵיהֶֽם׃
֍ ֍ ֍
פרק ג (א) עתה משיב הנביא תשובה לטענת העם (פ"ב פ"ז) ששאלו האם קצרה רוחו של ה' מחמת מעשיהם הרעים, והאם אלה הם מעלליו ודרכיו, וָאֹמַר, שִׁמְעוּ נָא רָאשֵׁי יַעֲקֹב, שהם מלכי עשרת השבטים, וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, שהם מלכי בית דוד, שיפטו אתם את הדבר כפי דעתכם, האם מגיע עונש זה לישראל, הֲלוֹא לָכֶם ראוי לָדַעַת אֶת הַמִּשְׁפָּט, ותדעו כי נענשו ישראל כפי הדין והמשפט.
(ב) כי הם שֹׂנְאֵי טוֹב וְאֹהֲבֵי רָע, שזה היפך מהדין והמשפט, גֹּזְלֵי עוֹרָם של העניים מֵעֲלֵיהֶם, וּשְׁאֵרָם – וגוזלים הם את בשרם של העניים מֵעַל עַצְמוֹתָם.
(ג) וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי – ואחרי שסיימו לאכול את בשר העניים, וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ, וְאֶת עַצְמֹתֵיהֶם פִּצֵּחוּ להוציא מתוכם את מח העצם, וּפָרְשׂוּ כַּאֲשֶׁר בַּסִּיר – יפרשו וישברו את העצמות לשנים, כפי שחותכים את הבשר ואת העצמות כשרוצים לבשלם בסיר קטן, וּכְבָשָׂר המתבשל בְּתוֹךְ קַלָּחַת [-בתוך סיר קטן שמרתיחים בו את המאכל.
(ד) אָז – אחרי כל המעשים הרעים הללו, כאשר תבוא עליהן צרה, יִזְעֲקוּ אֶל ה', וְלֹא יַעֲנֶה אוֹתָם, וְיַסְתֵּר פָּנָיו מֵהֶם בָּעֵת הַהִיא, להסיר השגחתו ולעוזבם ביד המקרה, כַּאֲשֶׁר הֵרֵעוּ מַעַלְלֵיהֶם, ואם כן איך תשאלו האם אלו מעללי ה', והלא אדרבה, אלו הם מעלליכם הגורמים לכך שיסתיר ה' פניו, והרע יבוא אליהם מעצמו, כפי רוע מעלליכם.
