ג גֹּ֣ל אֶל־יְהוָ֣ה מַֽעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝יִכֹּ֗נוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃ ד כֹּ֤ל פָּעַ֣ל יְ֭הוָה לַֽמַּעֲנֵ֑הוּ וְגַם־רָ֝שָׁ֗ע לְי֣וֹם רָעָֽה׃
֍ ֍ ֍
(ג) כיון שיש לאדם מחשבות רבות השוטפות ועוברות בלבו בכל שעה, בלא שיהיה להם יסוד קבוע, גֹּל אֶל ה' מַעֲשֶׂיךָ – גַלְגֵל וסובב את כל מעשיך לשם ה', להגדיל כבוד ה' ולעשות רצונו, וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ – ואז יהיה למחשבותך כַּן ובסיס איתן, כי כל המחשבות יהיו רק לדעת מהו רצון ה' ואיך להרבות את כבודו.
(ד) מוסיף ומפרש באיזו דרך יסובב האדם את כל מחשבותיו לשם ה', בכך שיתבונן ויראה כי כֹּל פָּעַל ה' – כל מה שעשה ה' וברא בעולמו, לַמַּעֲנֵהוּ – הוא למענו ובעבורו, ורצון ה' שגם כל מעשי האדם יהיו מכוונים לכבודו, ועל ידי כך יתקדש שמו בין ברואיו, וְגַם רָשָׁע, שלכאורה הוא מחלל את שם ה' בכך שהוא פועל רעה ומצליח, גם על ידו נגרם כבוד לשם ה', כיון שהוא מוכן לְיוֹם רָעָה – יום מיוחד שבו יקבל את עונשו, ואז יתקדש שם ה', כשיראו הכל שהוא עושה משפט ברשעים.
