א לְאָדָ֥ם מַֽעַרְכֵי־לֵ֑ב וּ֝מֵֽיְהוָ֗ה מַֽעֲנֵ֥ה לָשֽׁוֹן׃ ב כָּֽל־דַּרְכֵי־אִ֭ישׁ זַ֣ךְ בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן רוּח֣וֹת יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(א) לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב – האדם עורך בליבו את מה שהוא רוצה לדבר, וכאשר הוא בא לענות תשובה לחבירו, צריך הוא לחשוב על כל האפשרויות שיאמר לו חבירו, ומה יענה לו, וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן – אך לבסוף גמר הדבר ומענה הלשון יהיה מאת ה', וצריך עזרה ממרום שיהיה בפיו מענה טוב.
(ב) דרכי הנפש הם מרובים מאד, ואין אדם יכול לדעת בבירור שדרכו היא באמת זכה, כי כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו, אך באמת יתכן שעושה פעולה טובה עם כוונה שאינה ראויה, כגון שנותן צדקה וכוונתו כדי להתגאות בכך, וכיוצא בזה, וְתֹכֵן רוּחוֹת ה' – ורק ה', שהוא מונה ומודד את תכונת רוח האדם ויודע את מחשבתו, הוא היודע מה הרוח הנכונה והדרך הזכה.
