כג וַיִּגַּשׁ֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בֶֽן־כְּנַעֲנָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־מִיכָ֖יְהוּ עַל־הַלֶּ֑חִי וַיֹּ֗אמֶר אֵ֣י זֶ֤ה הַדֶּ֨רֶךְ֙ עָבַ֧ר רֽוּחַ־יְהוָ֛ה מֵֽאִתִּ֖י לְדַבֵּ֥ר אֹתָֽךְ׃ כד וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ הִנְּךָ֥ רֹאֶ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֲשֶׁ֥ר תָּב֛וֹא חֶ֥דֶר בְּחֶ֖דֶר לְהֵֽחָבֵֽא׃ כה וַיֹּ֨אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל קְחוּ֙ אֶת־מִיכָ֔יְהוּ וַֽהֲשִׁיבֻ֖הוּ אֶל־אָמ֣וֹן שַׂר־הָעִ֑יר וְאֶל־יוֹאָ֖שׁ בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃ כו וַֽאֲמַרְתֶּ֗ם כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ שִׂ֥ימוּ זֶ֖ה בֵּ֣ית הַכֶּ֑לֶא וְהַֽאֲכִלֻ֜הוּ לֶ֤חֶם לַ֨חַץ֙ וּמַ֣יִם לַ֔חַץ עַ֖ד שׁוּבִ֥י בְשָׁלֽוֹם׃ כז וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ אִם־שׁ֤וֹב תָּשׁוּב֙ בְּשָׁל֔וֹם לֹֽא־דִבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בִּ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁמְע֖וּ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃
֍ ֍ ֍
(כג) וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה, אשר היה ראש לנביאי השקר, וַיַּךְ אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי, וַיֹּאמֶר לו, אֵי זֶה היא הַדֶּרֶךְ שבה עָבַר רוּחַ יְהֹוָה מֵאִתִּי, לְדַבֵּר אֹתָךְ, ואיך תדע בנבואה את אשר לא אדע אני.
(כד) וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ לצדקיהו, הִנְּךָ רֹאֶה בַּיּוֹם הַהוּא – תראה את קיום נבואתי ביום המלחמה, אֲשֶׁר תָּבוֹא חֶדֶר בְּחֶדֶר לְהֵחָבֵא – תתחבא בחדר לפנים מחדר, כיון שתתבייש בנבואת השקר שאמרת, ותפחד שיהרגוך כעונש על כך שבגללך עלה אחאב למלחמה ונהרג בה.
(כה) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אל צדקיה בן כנענה נביא השקר, קְחוּ אֶת מִיכָיְהוּ וַהֲשִׁיבֻהוּ אֶל אָמוֹן שַׂר הָעִיר, וְאֶל יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ, שכבר היה מיכיהו כלוא בידם.
(כו) וַאֲמַרְתֶּם, כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ, שִׂימוּ את זֶה בֵּית הַכֶּלֶא, וְהַאֲכִלֻהוּ לֶחֶם לַחַץ – בדוחק ובצמצום, וּמַיִם לַחַץ, עַד שׁוּבִי בְשָׁלוֹם.
(כז) וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ, אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם, הרי זה סימן שלֹא דִבֶּר יְהֹוָה בִּי, וַיֹּאמֶר מיכיהו, שִׁמְעוּ את נבואתי עַמִּים כֻּלָּם – כל שבטי ישראל, כי כל שבט מכונה 'עם', לפרסם את נבואתו בכל העם.
