ד וּמַה־יִּצְדַּ֣ק אֱנ֣וֹשׁ עִם־אֵ֑ל וּמַה־יִּ֝זְכֶּ֗ה יְל֣וּד אִשָּֽׁה׃ ה הֵ֣ן עַד־יָ֭רֵחַ וְלֹ֣א יַֽאֲהִ֑יל וְ֝כֽוֹכָבִ֗ים לֹֽא־זַכּ֥וּ בְעֵינָֽיו׃ ו אַ֭ף כִּֽי־אֱנ֣וֹשׁ רִמָּ֑ה וּבֶן־אָ֝דָ֗ם תּֽוֹלֵעָֽה׃
֍ ֍ ֍
(ד) וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל – והאם יתכן שאדם יצדק בטענותיו כנגד ה', וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה בתלונתו כנגד מזלו הרע.
(ה) ואם נולד אדם במזל רע, באופן שהירח והכוכבים ששלטו באותה שעה הכריחו שיסבול רעות וצרות בחייו, הֵן עַד יָרֵחַ וְלֹא יַאֲהִיל – האם יוכל הוא לדרוש מה' שיסיר את הירח ממקומו שלא יאיר עוד, וְכוֹכָבִים לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו – או שיחליף את הכוכבים שבשמים בכוכבים אחרים, שיאירו את מזלו, וכי יעלה על הדעת שיחריב ה' את העולם בשביל אדם פרטי.
(ו) אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה, וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה, כלומר, כיון שהאדם בכללותו אינו מתקיים לעולם, אלא עתיד הוא למות ולהיות רימה ותולעה בקברו, ועיקר האדם זו הנפש הרוחנית שבו, ואילו הגוף אינו אלא לבוש חומרי המכסה את הנפש לזמן קצר, למשך קיומה בעולם הזה, ואם כן לא יתכן שמחמת דבר קצר ונפסד כמו הגוף ישנה ה' את כל מערכת כוכבי השמים והמזלות. ובכל זאת אין עוולה בכך שיש צדיק המתייסר בעולם הזה, כיון שבעולם הבא, שהוא העולם האמיתי והנצחי, שם אין שליטה למערכת הכוכבים והמזלות, יקבל הצדיק שכר טוב על מה שהתייסר כאן שלא במשפט, והרשע יפסיד בעולם הנצחי מחמת הטובות שקיבל בעולם הזה מחמת מזלו הטוב, הגם שלא היה ראוי לכך על פי מעשיו.
