א וַיְהִ֣י אַֽחֲרֵי־כֵ֡ן בָּ֣אוּ בְנֵֽי־מוֹאָב֩ וּבְנֵ֨י עַמּ֜וֹן וְעִמָּהֶ֧ם ׀ מֵהָֽעַמּוֹנִ֛ים עַל־יְהֽוֹשָׁפָ֖ט לַמִּלְחָמָֽה׃ ב וַיָּבֹ֗אוּ וַיַּגִּ֤ידוּ לִיהֽוֹשָׁפָט֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֣א עָלֶ֜יךָ הָמ֥וֹן רָ֛ב מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם מֵֽאֲרָ֑ם וְהִנָּם֙ בְּחַֽצְצ֣וֹן תָּמָ֔ר הִ֖יא עֵ֥ין גֶּֽדִי׃ ג וַיִּרָ֕א וַיִּתֵּ֧ן יְהֽוֹשָׁפָ֛ט אֶת־פָּנָ֖יו לִדְר֣וֹשׁ לַֽיהוָ֑ה וַיִּקְרָא־צ֖וֹם עַל־כָּל־יְהוּדָֽה׃ ד וַיִּקָּֽבְצ֣וּ יְהוּדָ֔ה לְבַקֵּ֖שׁ מֵֽיְהוָ֑ה גַּ֚ם מִכָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה בָּ֖אוּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
פרק כ (א) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן, בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן, וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים [-מיושבי הר שעיר, ששם ישבו בני עמון] עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה.
(ב) וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר, בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב, מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֲרָם [והגם שארם בצפון והאויבים הגיעו מדרום, אותו שבא להגיד ליהושפט את הדברים טעה וחשב שהם מארם], וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי.
(ג) וַיִּרָא יהושפט, וַיִּתֵּן יְהוֹשָׁפָט אֶת פָּנָיו לִדְרוֹשׁ לַיהוָה, וַיִּקְרָא צוֹם עַל כָּל יְהוּדָה.
(ד) וַיִּקָּבְצוּ יְהוּדָה לְבַקֵּשׁ מֵיְהֹוָה שיצילם מאויביהם, גַּם מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה, והם ערי עשרת השבטים שהיו עתה תחת ידם של אנשי יהודה, בָּאוּ לְבַקֵּשׁ אֶת יְהֹוָה.
