יב כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֣עַן עֲשׂ֥וֹת אֱד֛וֹם בִּנְקֹ֥ם נָקָ֖ם לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה וַיֶּאְשְׁמ֥וּ אָשׁ֖וֹם וְנִקְּמ֥וּ בָהֶֽם׃ יג לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְנָטִ֤תִי יָדִי֙ עַל־אֱד֔וֹם וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נָּה אָדָ֣ם וּבְהֵמָ֑ה וּנְתַתִּ֤יהָ חָרְבָּה֙ מִתֵּימָ֔ן וּדְדָ֖נֶה בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ׃ יד וְנָֽתַתִּ֨י אֶת־נִקְמָתִ֜י בֶּֽאֱד֗וֹם בְּיַד֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעָשׂ֣וּ בֶֽאֱד֔וֹם כְּאַפִּ֖י וְכַֽחֲמָתִ֑י וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־נִקְמָתִ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
֍ ֍ ֍
(יב) כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, יַעַן עֲשׂוֹת אֱדוֹם בִּנְקֹם נָקָם לְבֵית יְהוּדָה – כיון שבני אדום הרעו לישראל בזמן חורבן בית המקדש הראשון בדרך נקמה, ובזמן בית המקדש השני התגיירו בני אדום על ידי מלכי החשמונאים, וַיֶּאְשְׁמוּ אָשׁוֹם, כי כשבאו הרומאים להחריב את בית המקדש בגדו האדומיים בבריתם והצטרפו לרומאים וְנִקְּמוּ בָהֶם, ובכלל זה גם מה שהרעו האדומיים לישראל בעת שגלו מהארץ.
(יג) לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, וְנָטִתִי יָדִי עַל אֱדוֹם על ידי נבוכדנצר מלך בבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון, וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה על ידי החשמונאים בזמן בית המקדש השני. וּנְתַתִּיהָ על ידי נבוכדנצר לחָרְבָּה מִתֵּימָן – בצד של תימן תהיה חריבה, וּדְדָנֶה בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ – ועל ידי החשמונאים יפלו האדומיים בחרב בצד שיושבים שם בני דדן, יחד עם בני דדן עצמם היושבים עמהם.
(יד) ולעתיד לבוא, בזמן משיח בן יוסף, וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם – אנקום מאדום את נקמת כבודי המחולל, בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל, והיא הנקמה המעותדת לאדום בזמן הגאולה השלימה, וְעָשׂוּ בֶאֱדוֹם כְּאַפִּי וְכַחֲמָתִי השמורה להם, וְיָדְעוּ אֶת נִקְמָתִי – ואז יכירו שזו היא נקמתי, נְאֻם ה' אֱלֹהִים.
