כ תַּשִּׂיגֵ֣הוּ כַ֭מַּיִם בַּלָּה֑וֹת לַ֗֝יְלָה גְּנָבַ֥תּוּ סוּפָֽה׃ כא יִשָּׂאֵ֣הוּ קָדִ֣ים וְיֵלַ֑ךְ וִ֝ישָֽׂעֲרֵ֗הוּ מִמְּקֹמֽוֹ׃ כב וְיַשְׁלֵ֣ךְ עָ֭לָיו וְלֹ֣א יַחְמֹ֑ל מִ֝יָּד֗וֹ בָּר֥וֹחַ יִבְרָֽח׃ כג יִשְׂפֹּ֣ק עָלֵ֣ימוֹ כַפֵּ֑ימוֹ וְיִשְׁרֹ֥ק עָ֝לָ֗יו מִמְּקֹמֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(כ) ובמקום שיהיה עונשו של הרשע לאחר מותו, שכפי שהתבאר זהו עונש רק לבניו ולא לו עצמו, היה ראוי שייענש בחייו, על ידי שתַּשִּׂיגֵהוּ כַמַּיִם בַּלָּהוֹת – שיבואו עליו בלהות כמים שוטפים, לַיְלָה גְּנָבַתּוּ סוּפָה – והסופה תגנוב אותו בלילה בפתע פתאום.
(כא) יִשָּׂאֵהוּ רוח קָדִים, שהיא החזקה שברוחות, וְיֵלַךְ, וִישָׂעֲרֵהוּ – תיקח אותו הסערה מִמְּקֹמוֹ.
(כב) וְיַשְׁלֵךְ עָלָיו – הרוח הסוערת תשליך עליו אבנים ועפר בדרך, וְלֹא יַחְמֹל עליו, עד שייהרג על ידי האבנים, ויילקח לקצה העולם על ידי הרוח. אך אין הדבר כן, אלא גם כשיש רוח סוערת, אינה שולטת על הרשע כלל, אלא מִיָּדוֹ של הסער בָּרוֹחַ יִבְרָח.
(כג) ואינו חושש כלל מהסערה, כי יִשְׂפֹּק עָלֵימוֹ כַפֵּימוֹ – הרי הוא סופק כפיו על הסופה דרך לעג ושחוק, והוא עומד יציב במקומו, וְיִשְׁרֹק עָלָיו מִמְּקֹמוֹ בשחוק, כי אין הרוח עושה לו מאומה.
