י מִשִּׁפְעַ֥ת סוּסָ֖יו יְכַסֵּ֣ךְ אֲבָקָ֑ם מִקּוֹל֩ פָּרַ֨שׁ וְגַלְגַּ֜ל וָרֶ֗כֶב תִּרְעַ֨שְׁנָה֙ חֽוֹמוֹתַ֔יִךְ בְּבֹאוֹ֙ בִּשְׁעָרַ֔יִךְ כִּמְבוֹאֵ֖י עִ֥יר מְבֻקָּעָֽה׃ יא בְּפַרְס֣וֹת סוּסָ֔יו יִרְמֹ֖ס אֶת־כָּל־חֽוּצוֹתָ֑יִךְ עַמֵּךְ֙ בַּחֶ֣רֶב יַֽהֲרֹ֔ג וּמַצְּב֥וֹת עֻזֵּ֖ךְ לָאָ֥רֶץ תֵּרֵֽד׃ יב וְשָֽׁלְל֣וּ חֵילֵ֗ךְ וּבָֽזְזוּ֙ רְכֻלָּתֵ֔ךְ וְהָֽרְסוּ֙ חֽוֹמוֹתַ֔יִךְ וּבָתֵּ֥י חֶמְדָּתֵ֖ךְ יִתֹּ֑צוּ וַֽאֲבָנַ֤יִךְ וְעֵצַ֨יִךְ֙ וַֽעֲפָרֵ֔ךְ בְּת֥וֹךְ מַ֖יִם יָשִֽׂימוּ׃
֍ ֍ ֍
(י) מִשִּׁפְעַת סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם – יבוא נבוכדנצר עם סוסים רבים כל כך, עד שיהיה די באבק שהם עושים כדי לכסות את כל צור, ועוד לפני שיתקרב להילחם בך, רק מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב שיבואו עמו, תִּרְעַשְׁנָה חוֹמוֹתַיִךְ מיד בְּבֹאוֹ בִּשְׁעָרַיִךְ, וכיון שיפלו עליהם אימה ופחד גדולים כל כך, יבוא נבוכדנצר כִּמְבוֹאֵי – כפי שבאים אל עִיר שהיא כבר מְבֻקָּעָה.
(יא) בְּפַרְסוֹת סוּסָיו יִרְמֹס נבוכדנצר אֶת כָּל חוּצוֹתָיִךְ, ואחרי שיכבוש את העיר עצמה, עַמֵּךְ בַּחֶרֶב יַהֲרֹג, וּמַצְּבוֹת עֻזֵּךְ – מצבות האבן העזות והחזקות, שהיו לשם ולתפארת, לָאָרֶץ תֵּרֵד.
(יב) וְשָׁלְלוּ חֵילֵךְ – החיל והאוצרות יהיו לשלל [ו'שלל' הוא מה שנשאר במקום אחד אחרי המלחמה], וּבָזְזוּ רְכֻלָּתֵךְ – הסחורות הקטנות של הרוכלים יהיו לבז, כי כל אחד מאנשי הצבא יבזוז כרצונו לעצמו, וְהָרְסוּ חוֹמוֹתַיִךְ, וּבָתֵּי חֶמְדָּתֵךְ יִתֹּצוּ, וַאֲבָנַיִךְ וְעֵצַיִךְ וַעֲפָרֵךְ, בְּתוֹךְ מַיִם יָשִׂימוּ – יפילו את הכל לתוך מי הים.
