א אִ֛ישׁ הָיָ֥ה בְאֶֽרֶץ־ע֖וּץ אִיּ֣וֹב שְׁמ֑וֹ וְהָיָ֣ה ׀ הָאִ֣ישׁ הַה֗וּא תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר וִירֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע׃ ב וַיִּוָּ֥לְדוּ ל֛וֹ שִׁבְעָ֥ה בָנִ֖ים וְשָׁל֥וֹשׁ בָּנֽוֹת׃ ג וַיְהִ֣י מִ֠קְנֵהוּ שִֽׁבְעַ֨ת אַלְפֵי־צֹ֜אן וּשְׁלֹ֧שֶׁת אַלְפֵ֣י גְמַלִּ֗ים וַֽחֲמֵ֨שׁ מֵא֤וֹת צֶֽמֶד־בָּקָר֙ וַֽחֲמֵ֣שׁ מֵא֣וֹת אֲתוֹנ֔וֹת וַֽעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד וַֽיְהִי֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא גָּד֖וֹל מִכָּל־בְּנֵי־קֶֽדֶם׃
֍ ֍ ֍
פרק א (א) אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ, ומקדים לספר את תכונת האיש ההוא וענייניו, כדי לבאר שלא היתה שום סיבה טבעית לאסונותיו וייסוריו, וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר,בין בשכלו ומידותיו, ובין בטבע גופו, וכיון שלא היה זולל וסובא ומכלה ממונו על הבלי העולם, ואף מצד טבעו לא היה חולה או חלש, לא היתה סיבה טבעית למחלותיו ופגעיו,וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע, ולכן לא היתה סיבה שמחמתה יבואו עליו עונשים ויסורים מפאת חטאיו.
(ב) ואף שלפעמים יתמוטט האדם מחמת שהוא ערירי בלא בנים ובני בית, שכיון שאין לו עוזר ותומך יבואו אנשים זרים וישחיתו את נחלתו, הרי כאן לא היה שייך הדבר, כי היו לו בנים ובנות, וַיִּוָּלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָנִים, וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת.
(ג) ואמנם אדם שהוא עני ודל עשוי להתמוטט ולא יסייעו לו, אך כאן לא היה הדבר כן, אלא אדרבה, היה איוב מופלג בעשירות, וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי צֹאן, וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵיגְמַלִּים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד בָּקָר, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲתוֹנוֹת, וַעֲבֻדָּה רַבָּה מְאֹד. ואף שגם אדם עשיר עשוי להתמוטט אם הוא שפל ובזוי בעיני העם, ואז לא יהיה מי שיעזור לו בשעת הצורך, אך גם סיבה זו לא היתה שייכת אצל איוב, וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל בחשיבותו מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם,והיה מכובד בעיני הכל, ומוכתר בכתר שם טוב.
