(ו) וַיִּשְׁכַּ֥ב אַמְנ֖וֹן וַיִּתְחָ֑ל וַיָּבֹ֨א הַמֶּ֜לֶךְ לִרְאוֹת֗וֹ וַיֹּ֨אמֶר אַמְנ֤וֹן אֶל־הַמֶּ֨לֶךְ֙ תָּֽבוֹא־נָ֞א תָּמָ֣ר אֲחֹתִ֗י וּתְלַבֵּ֤ב לְעֵינַי֙ שְׁתֵּ֣י לְבִב֔וֹת וְאֶבְרֶ֖ה מִיָּדָֽהּ׃ (ז) וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֛ד אֶל־תָּמָ֖ר הַבַּ֣יְתָה לֵאמֹ֑ר לְכִ֣י נָ֗א בֵּ֚ית אַמְנ֣וֹן אָחִ֔יךְ וַֽעֲשִׂי־ל֖וֹ הַבִּרְיָֽה׃ (ח) וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֗ר בֵּ֛ית אַמְנ֥וֹן אָחִ֖יהָ וְה֣וּא שֹׁכֵ֑ב וַתִּקַּ֨ח אֶת־הַבָּצֵ֤ק וַתָּ֨לָשׁ֙ וַתְּלַבֵּ֣ב לְעֵינָ֔יו וַתְּבַשֵּׁ֖ל אֶת־הַלְּבִבֽוֹת׃ (ט) וַתִּקַּ֤ח אֶת־הַמַּשְׂרֵת֙ וַתִּצֹ֣ק לְפָנָ֔יו וַיְמָאֵ֖ן לֶֽאֱכ֑וֹל וַיֹּ֣אמֶר אַמְנ֗וֹן הוֹצִ֤יאוּ כָל־אִישׁ֙ מֵֽעָלַ֔י וַיֵּֽצְא֥וּ כָל־אִ֖ישׁ מֵֽעָלָֽיו׃ (י) וַיֹּ֨אמֶר אַמְנ֜וֹן אֶל־תָּמָ֗ר הָבִ֤יאִי הַבִּרְיָה֙ הַחֶ֔דֶר וְאֶבְרֶ֖ה מִיָּדֵ֑ךְ וַתִּקַּ֣ח תָּמָ֗ר אֶת־הַלְּבִבוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔תָה וַתָּבֵ֛א לְאַמְנ֥וֹן אָחִ֖יהָ הֶחָֽדְרָה׃
֍ ֍ ֍
(ו) אבל אמנון לא הבין את כוונתו הטובה של יונדב, אלא חשב שזו עיצה רק לכך שתזדמן תמר לחדרו ויוכל לעשות לה כרצונו, וַיִּשְׁכַּב אַמְנוֹן, וַיִּתְחָל, וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹתוֹ, וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל הַמֶּלֶךְ, תָּבוֹא נָא תָּמָר אֲחֹתִי, וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְׁתֵּי לְבִבוֹת, וְאֶבְרֶה מִיָּדָהּ, ודוד חשב שמחמת מחלתו אינו מסוגל לאכול שום מאכל מלבד אותם לביבות שתמר יודעת להכין, ושרצונו לראות כיצד היא מכינה אותם כדי להיות בטוח שאכן אלו הלביבות הטובות בעיניו.
(ז) וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶל תָּמָר הַבַּיְתָה לֵאמֹר, לְכִי נָא בֵּית אַמְנוֹן אָחִיךְ, וַעֲשִׂי לוֹ הַבִּרְיָה, ולא אמר לה להאכילו בידה, כיון שלא חשב שזו היתה כוונתו של אמנון, שאם כן לא היה מניח לה ללכת אליו.
(ח) וַתֵּלֶךְ תָּמָר בֵּית אַמְנוֹן אָחִיהָ, וְהוּא שֹׁכֵב על מיטתו, וַתִּקַּח אֶת הַבָּצֵק שכבר התחילו ללוש אותו, וַתָּלָשׁ אותו שנית לצורך הלביבות, וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו, וַתְּבַשֵּׁל אֶת הַלְּבִבוֹת.
(ט) וַתִּקַּח אֶת הַמַּשְׂרֵת – את המאכל המוכן, וַתִּצֹק לְפָנָיו – הניחה לפניו לאכול, ולא האכילתו בידה, כיון שדוד לא אמר לה לעשות כן, וַיְמָאֵן אמנון לֶאֱכוֹל, וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלַי, כדי שהיא תאכיל אותו בידה, וַיֵּצְאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָיו.
(י) וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל תָּמָר, הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר – אל החדר המיוחד לאכילה, וְאֶבְרֶה מִיָּדֵךְ. וַתִּקַּח תָּמָר אֶת הַלְּבִבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה, וַתָּבֵא לְאַמְנוֹן אָחִיהָ הֶחָדְרָה.
