שישי
י"ח תמוז התשפ"ו
שישי
י"ח תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 225, ספר דברי הימים ב, פרק ל, ו-ט

ו וַיֵּֽלְכוּ֩ הָֽרָצִ֨ים בָּֽאִגְּר֜וֹת מִיַּ֧ד הַמֶּ֣לֶךְ וְשָׂרָ֗יו בְּכָל־יִשְׂרָאֵל֙ וִֽיהוּדָ֔ה וּכְמִצְוַ֥ת הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹ֑ר בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שׁ֚וּבוּ אֶל־יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָם֙ יִצְחָ֣ק וְיִשְׂרָאֵ֔ל וְיָשֹׁב֙ אֶל־הַפְּלֵיטָ֔ה הַנִּשְׁאֶ֣רֶת לָכֶ֔ם מִכַּ֖ף מַלְכֵ֥י אַשּֽׁוּר׃ ז וְאַל־תִּֽהְי֗וּ כַּאֲבֽוֹתֵיכֶם֙ וְכַ֣אֲחֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲל֔וּ בַּֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵיהֶ֑ם וַיִּתְּנֵ֣ם לְשַׁמָּ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֖ר אַתֶּ֥ם רֹאִֽים׃ ח עַתָּ֕ה אַל־תַּקְשׁ֥וּ עָרְפְּכֶ֖ם כַּאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם תְּנוּ־יָ֣ד לַֽיהוָ֗ה וּבֹ֤אוּ לְמִקְדָּשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְדִּ֣ישׁ לְעוֹלָ֔ם וְעִבְדוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְיָשֹׁ֥ב מִכֶּ֖ם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ ט כִּ֣י בְשֽׁוּבְכֶ֞ם עַל־יְהוָ֗ה אֲחֵיכֶ֨ם וּבְנֵיכֶ֤ם לְרַֽחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י שֽׁוֹבֵיהֶ֔ם וְלָשׁ֖וּב לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את כִּֽי־חַנּ֤וּן וְרַחוּם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְלֹֽא־יָסִ֤יר פָּנִים֙ מִכֶּ֔ם אִם־תָּשׁ֖וּבוּ אֵלָֽיו׃

 

֍              ֍              ֍

 

(ו) וַיֵּלְכוּ הָרָצִים בָּאִגְּרוֹת שנשלחו מִיַּד הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו, בְּכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, וּכְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר – וציוה אותם המלך שגם יאמרו בפיהם את הדברים הכתובים באגרות, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, וְיָשֹׁב אֶל הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִכַּף מַלְכֵי אַשּׁוּר [ומכנה אותם 'פליטה' כיון שכבר גלו אותם שבעבר הירדן, והיו מלכי אשור מושלים עליהם].

(ז) וְאַל תִּהְיוּ כַּאֲבוֹתֵיכֶם וְכַאֲחֵיכֶם, אֲשֶׁר מָעֲלוּ בַּה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וַיִּתְּנֵם לְשַׁמָּה [-לתמהון] כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים.

(ח) עַתָּה, אַל תַּקְשׁוּ עָרְפְּכֶם כַּאֲבוֹתֵיכֶם, ולכל הפחות תעבדו את ה' מחמת יראת העונש, תְּנוּ יָד – תקעו כף לַה', דרך שבועה, וּבֹאוּ לְמִקְדָּשׁוֹ אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ לְעוֹלָם, וְעִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וגם אם תעשו כן רק מחמת יראת העונש, יהיה די בכך, וְיָשֹׁב מִכֶּם חֲרוֹן אַפּוֹ.

(ט) ועתה הוסיף ואמר, כִּי בְשׁוּבְכֶם עַל ה' – אם תשובו בתשובה מאהבת ה', אז יוסיף לכם, שלא רק שלא תענשו אלא אֲחֵיכֶם וּבְנֵיכֶם הנמצאים בשבי, יינתנו לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם, וְלָשׁוּב לָאָרֶץ הַזֹּאת, כִּי חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְלֹא יָסִיר פָּנִים מִכֶּם, לעזוב אתכם ליד הטבע והמקרה, אִם תָּשׁוּבוּ אֵלָיו, אלא ישגיח עליכם לטובה.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-1-ספר-דניאל-פרק-א-א-ב