יא שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֨יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ׃ יב בְּזַ֖עַם תִּצְעַד־אָ֑רֶץ בְּאַ֖ף תָּד֥וּשׁ גּוֹיִֽם׃ יג יָצָ֨אתָ֙ לְיֵ֣שַׁע עַמֶּ֔ךָ לְיֵ֖שַׁע אֶת־מְשִׁיחֶ֑ךָ מָחַ֤צְתָּ רֹּאשׁ֙ מִבֵּ֣ית רָשָׁ֔ע עָר֛וֹת יְס֥וֹד עַד־צַוָּ֖אר סֶֽלָה׃
֍ ֍ ֍
(יא) וכפי שאירע בזמן יהושע בן נון, שעמדו השמש והירח במקומם עד שתסתיים המלחמה, כך לעתיד לבוא, שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה – השמש והירח יעמדו ברקיע הנקרא 'זבול', ולא ימשיכו במהלכם הקבוע, אך בשונה ממלחמת יהושע שהיתה עמידתם כדי להאיר לישראל, הרי לעתיד לבוא לא יצטרכו כלל לאור השמש והירח, כי לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, כי ה' ישלח חיצים וברקים להילחם בגויים, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ – וברק החנית שביד ה' יאיר כל כך, עד שיהיה די ב'נוגה', שהוא האור המוחזר ממנו על ידי דברים אחרים, כדי להאיר את כל הארץ [והנמשל של כל זה הוא שלא תהיה המלחמה בדרכי הטבע, כאשר השמש והירח סובבים במהלכם הרגיל, אלא הכל יהיה בניסים גלויים ביד ה'].
(יב) ובשונה מהישועה המוזכרת לעיל (פסוק ח') שהצטיירה כרוכבת על סוסי ומרכבות ה', הרי העונש לעמים יהיה על ידי ה' בעצמו, ועל כך אומר לה', בְּזַעַם, שהיא מידת הדין, תִּצְעַד על האָרֶץ, בְּאַף [-בכעס] תָּדוּשׁ את הגּוֹיִם.
(יג) וכל זה יהיה בעת הגאולה השלימה, בזמן שיָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ, לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ, שמלך המשיח ילחם את מלחמות ה', וה' יושיע אותו, מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, ומחיצה קטנה זו תגרום לכך שעָרוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר – יתערער וייחרב כל יסוד גופו, עד צוארו, סֶלָה [וזהו סיום החלק השני של התפילה].
