ד וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וְעַ֖ל כָּל־יֽוֹשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְהִכְרַתִּ֞י מִן־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶת־שְׁאָ֣ר הַבַּ֔עַל אֶת־שֵׁ֥ם הַכְּמָרִ֖ים עִם־הַכֹּֽהֲנִֽים׃ ה וְאֶת־הַמִּשְׁתַּֽחֲוִ֥ים עַל־הַגַּגּ֖וֹת לִצְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶת־הַמִּֽשְׁתַּחֲוִים֙ הַנִּשְׁבָּעִ֣ים לַֽיהוָ֔ה וְהַנִּשְׁבָּעִ֖ים בְּמַלְכָּֽם׃ ו וְאֶת־הַנְּסוֹגִ֖ים מֵאַֽחֲרֵ֣י יְהוָ֑ה וַֽאֲשֶׁ֛ר לֹֽא־בִקְשׁ֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א דְרָשֻֽׁהוּ׃
֍ ֍ ֍
(ד) אחרי שתיאר בנבואתו את החורבן הכללי שיהיה בכל העולם, מתנבא על מלכות יהודה ואומר, וְנָטִיתִי יָדִי עַל יְהוּדָה, וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם, וְהִכְרַתִּי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת שְׁאָר הַבַּעַל – את מה שנשאר מהעבודה זרה של הבעל, כי יאשיהו המלך כבר הכרית את רובה, והכרתי אֶת שֵׁם הַכְּמָרִים העבודים לעבודה זרה, עִם הַכֹּהֲנִים עובדי ה', כי ייהרגו הצדיקים עם הרשעים.
(ה) וְאֶת הרשעים הַמִּשְׁתַּחֲוִים עַל הַגַּגּוֹת לִצְבָא הַשָּׁמָיִם, וְאֶת הצדיקים הַמִּשְׁתַּחֲוִים הַנִּשְׁבָּעִים לַה' – שנשבעו שישתחוו ויעבדו רק את ה', וְהַנִּשְׁבָּעִים בְּמַלְכָּם – ואת הבינוניים שהולכים אחרי המלך, ואם המלך צדיק הם הולכים אחריו ומשתחוים לה', ואם המלך רשע הולכים אחריו ועובדים עבודה זרה.
(ו) וְאֶת הַנְּסוֹגִים מֵאַחֲרֵי ה', שבתחילה עבדו את ה' ואחר כך נסוגו לאחור והפסיקו לעובדו, וַאֲשֶׁר לֹא בִקְשׁוּ אֶת ה' מעולם וְלֹא דְרָשֻׁהוּ כלל.
