יב אַף־אָמְנָ֗ם אֵ֥ל לֹֽא־יַרְשִׁ֑יעַ וְ֝שַׁדַּ֗י לֹֽא־יְעַוֵּ֥ת מִשְׁפָּֽט׃ יג מִֽי־פָקַ֣ד עָלָ֣יו אָ֑רְצָה וּמִ֥י שָׂ֝֗ם תֵּבֵ֥ל כֻּלָּֽהּ׃ יד אִם־יָשִׂ֣ים אֵלָ֣יו לִבּ֑וֹ רוּח֥וֹ וְ֝נִשְׁמָת֗וֹ אֵלָ֥יו יֶֽאֱסֹֽף׃ טו יִגְוַ֣ע כָּל־בָּשָׂ֣ר יָ֑חַד וְ֝אָדָ֗ם עַל־עָפָ֥ר יָשֽׁוּב׃
֍ ֍ ֍
(יב) וכדי ליישב את הסתירה בין הדבר הנראה לעין, שיש צדיקים שרע להם, לבין ההבנה הברורה שמאת ה' לא יצא כל דבר רע, אמר איוב כך, אַף אָמְנָם אֵל לֹא יַרְשִׁיעַ – אין בדברים אלו משום הרשעה כלפי הנהגת ה', וְשַׁדַּי לֹא יְעַוֵּת מִשְׁפָּט – ואף אין בכך משום עיוות המשפט.
(יג) מִי פָקַד עָלָיו אָרְצָה – כי מי הוא שציוה עליו לברוא את הארץ, וּמִי שָׂם תֵּבֵל כֻּלָּהּ – ומי הוא שיסד את הארץ כולה, והרי אין מי שציוה עליו זאת, ואף לא מי שבנה עמו את העולם, אלא הוא לבדו עשה הכל מרצונו ובכוחו.
(יד) אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ – אפילו אם היה שם ליבו על העולם להחריב את כולו, רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ של כל חי אֵלָיו יֶאֱסֹף.
(טו) ואף אם יִגְוַע כָּל בָּשָׂר יָחַד, וְאָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב, ולא יהיה בכך כל פגם ורשע, כי הדבר נעשה מחמת סידור המערכה הכללית המקיפה את כל היקום, ולכן גם אם ייחרב מחמת כן כל כדור הארץ והחיים שבו אין בכך כל עוול ורשעות ביחס למערכת של כל הבריאה כולה. כל זה היא טענת איוב, כדי לבאר מדוע יש צדיקים שרע להם.
