טז וְאִם־בִּ֥ינָה שִׁמְעָה־זֹּ֑את הַֽ֝אֲזִ֗ינָה לְק֣וֹל מִלָּֽי׃ יז הַאַ֬ף שׂוֹנֵ֣א מִשְׁפָּ֣ט יַֽחֲב֑וֹשׁ וְאִם־צַדִּ֖יק כַּבִּ֣יר תַּרְשִֽׁיעַ׃ יח הַֽאֲמֹ֣ר לְמֶ֣לֶךְ בְּלִיָּ֑עַל רָ֝שָׁ֗ע אֶל־נְדִיבִֽים׃ יט אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נָשָׂ֨א ׀ פְּנֵ֥י שָׂרִ֗ים וְלֹ֣א נִכַּר־שׁ֭וֹעַ לִפְנֵי־דָ֑ל כִּֽי־מַעֲשֵׂ֖ה יָדָ֣יו כֻּלָּֽם׃ כ רֶ֤גַע ׀ יָמֻתוּ֮ וַֽחֲצ֪וֹת לָ֥יְלָה יְגֹֽעֲשׁ֣וּ עָ֣ם וְיַֽעֲבֹ֑רוּ וְיָסִ֥ירוּ אַ֝בִּ֗יר לֹ֣א בְיָֽד׃
֍ ֍ ֍
(טז) אחרי שחזר אליהוא על טענותיו של איוב, משיב לו את תשובתו ואומר, וְאִם בִּינָה – אם יש לך לב להבין את הדברים, שִׁמְעָה זֹּאת – שמע והבן את תוכן דברי, הַאֲזִינָה לְקוֹל מִלָּי – ותאזין גם ל'מילים' בהם אני עוטף את התשובה, וזהו המשל שיאמר לו בתשובתו.
(יז) כי דבריך סותרים זה את זה, ובכך שרצית למנוע מלייחס לה' אפילו עוולה קטנה, שבאה רעה על צדיק אחד [והוא איוב], ייחסת לו עוולה גדולה יותר, שמסר את כל ההנהגה לידי המערכת שאינה מבדילה בין צדיק לרשע, ולדבריך, הַאַף – וכי גם עוולה גדולה זו תצא מאת ה', שלא רק שלא ישלם לצדיק שכר טוב כראוי לו, אלא שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ – עשה ה' לחובש ומושל על העולם את הטבע, שהוא שונא משפט, כי אינו מבדיל כלל בין צדיק לרשע, שזו עוולה גדולה יותר, וְאִם צַדִּיק – והאם אתה סבור שבדבריך תצדיק את ה', כַּבִּיר תַּרְשִׁיעַ – בכך שתייחס לו מעשה רשע כביר וגדול יותר, כי בתחילה התרעמת רק על הרעה הבאה אליך שלא במשפט, וכעת תאמר שכל העולם מתנהל שלא במשפט.
(יח) ומבאר אליהוא את דבריו במשל, הַאֲמֹר לְמֶלֶךְ בְּלִיָּעַל, רָשָׁע אֶל נְדִיבִים – אם נמצא מלך אשר יעשה מעשי עוולה לנדיבים מסוימים. וכי יהיה מי שיבוא ללמד עליו זכות בכך שיאמר שאינו מתנהג ברשעות רק אל הנדיבים הללו.
(יט) אלא אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים – שאינו מכבד כלל את שריו, וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל – ואין אצלו חילוק בין עשיר לעני, אלא כך הוא מתנהג עם כל עמו, כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם – כיון שכולם עבדיו וקניינו, ויעשה עמהם כרצונו, לייסרם ולהענישם שלא במשפט, וכי זהו לימוד זכות על המלך, והלא אדרבה, בכך הוא מגדיל את רשעותו יותר.
(כ) והרי העם הנתון לשלטונו של מלך שכזה, רֶגַע יָמֻתוּ – אפילו אם יידעו שעל ידי שימרדו בו יומתו כולם ברגע אחד, בכל זאת ימסרו נפשם להעבירו מממשלתו, וַחֲצוֹת לָיְלָה יְגֹעֲשׁוּ עָם – בחצות הלילה ירעשו כל העם, וְיַעֲבֹרוּ – וימרדו בו, וְיָסִירוּ את שלטונו של האַבִּיר [-המלך] הזה, לֹא בְיָד – לא בכח גדול, אלא בקלות רבה, כי כל בן דעת ימרוד במלך כזה, שאינו משגיח כלל על משפטי היושר של עמו. ואם כן איך תבוא להצדיק את הנהגת ה' איתך, שלדבריך אינה במשפט, על ידי שתאמר שכך היא הנהגתו עם כל בני העולם, כי כיון שכול בריותיו ומעשי ידיו, יעשה בהם כרצונו, וימסור את כולם לידי מערכת הטבע האכזרית, שאינה מבחינה כלל בין צדיק לרשע, ומחמת כן כל בני האדם יתייסרו וייענשו שלא במשפט.
