כח לְהָבִ֣יא עָ֭לָיו צַֽעֲקַת־דָּ֑ל וְצַֽעֲקַ֖ת עֲנִיִּ֣ים יִשְׁמָֽע׃ כט וְה֤וּא יַשְׁקִ֨ט ׀ וּמִ֥י יַרְשִׁ֗עַ וְיַסְתֵּ֣ר פָּ֭נִים וּמִ֣י יְשׁוּרֶ֑נּוּ וְעַל־גּ֖וֹי וְעַל־אָדָ֣ם יָֽחַד׃ ל מִ֭מְּלֹךְ אָדָ֥ם חָנֵ֗ף מִמֹּ֥קְשֵׁי עָֽם׃
֍ ֍ ֍
(כח) ועל ידי כך שההשגחה מוסתרת מעיני האנשים, יש רשעים שמחמת כן אינם מאמינים בהשגחה ועושים מעשי רשע, וגורמים בכך לְהָבִיא עָלָיו [-על ה'] צַעֲקַת דָּל, שהנגזל ונעשק מאותם רשעים צועק לה' על כך שאינו משגיח עליהם, ומדוע לא יעניש את הרשעים ויציל את הדלים העשוקים, וכפי שטען איוב (פרק כ"ד) מדוע אין ה' מעניש את הרשעים הללו, המחריבים את הישוב. אך באמת אין ה' מעלים אוזנו מצעקת הדלים, וְצַעֲקַת עֲנִיִּים יִשְׁמָע, ויש טעם וסיבה לכך שאינו מעניש מיד את הרשעים הללו.
(כט) ומבאר את הטעם להנהגה זו, שלפעמים יש רשעים ההורגים וגוזלים ומשחיתים, ואין ה' מכלה אותם מיד, כי הדבר נעשה ברצון ה' להעניש את בני האדם החוטאים לפניו, ורשעים אלו הם שבט אפו של הקדוש ברוך הוא לזמן קצוב, ותלויים רק ברצון ה', וְהוּא יַשְׁקִט – כאשר ירצה ה' להשקיט את העולם מהנהגות אלו, וּמִי יַרְשִׁעַ – וכי יהיה מי שירשיע ולא ייענש. אמנם מאידך, וְיַסְתֵּר פָּנִים – כאשר יסתיר ה' את פניו והנהגתו הגלויה, וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ – אין מי שיראה את הנהגתו, כי הוא מסתירם ומניח לרשעים לעשות כרצונם, וְעַל גּוֹי – והנהגה זו תהיה לפעמים על אומה אחת, שיהיה אדם רשע השולט עליהם והורג בהם, וְעַל אָדָם יָחַד – ולפעמים תהיה הנהגה זו על כלל בני האדם שבעולם, כמו נבוכדנצר וסנחריב שהחריבו וכבשו את העולם כולו.
(ל) והשקט והרעש הללו, התלויים ברצון ה', יהיו מִמְּלֹךְ אָדָם חָנֵף – על ידי שימליך ה' על אומה מסוימת או על העולם כולו מלך חנף ורשע, ההורג ושודד את האנשים שתחתיו, ולפעמים יהיה הדבר מִמֹּקְשֵׁי עָם – על ידי רשעים רבים שיהיו למוקש לעם, הרוצחים ושודדים ומחריבים את הישוב, אך אין זו ראיה כלל להעדר השגחה מה' בעולמו, אלא אדרבה, כל זה נעשה ברצון ה', כאשר אנשי העולם ראויים לעונשים אלו, ובאותו זמן משמשים הרשעים כמקל חובלים ביד ה', עד שיסיימו את תפקידם, ואז ייענשו גם הם ביד ה' על כל מעשיהם הרעים.
