ז כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם׃ ח עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַֽהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶה־בּ֥וֹ וְאֶכָּֽבְדָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ט פָּנֹ֤ה אֶל־הַרְבֵּה֙ וְהִנֵּ֣ה לִמְעָ֔ט וַֽהֲבֵאתֶ֥ם הַבַּ֖יִת וְנָפַ֣חְתִּי ב֑וֹ יַ֣עַן מֶ֗ה נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת יַ֗עַן בֵּיתִי֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא חָרֵ֔ב וְאַתֶּ֥ם רָצִ֖ים אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(ז) כיון שהוכיח להם הנביא מכך שיש קללה במעשי ידיהם שרצון ה' הוא שיבנו את בית המקדש, לכן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, הטעם שבאמת אינכם רואים את כל האותות והמופתים הגלויים שצריכים להיות בעת הגאולה, הוא כיון שיש תנאי בדבר, והוא, שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם – התבוננו בדרכי הנפש שלכם, חיזרו בתשובה ותקנו את מעשיכם.
(ח) ואז תהיה עת מוכשרת לגאולה השלימה, עֲלוּ הָהָר – עלו אל הר הבית, וַהֲבֵאתֶם עֵץ, וּבְנוּ את הַבָּיִת, וכאשר תעשו כן כסדר הראוי, של חזרה בתשובה ובניית הבית, וְאֶרְצֶה בּוֹ – אז יהיה זה הבית הרצוי לפני ה', וְאֶכָּבְדָה – ואז אגלה בו את כבודי, בעשיית אותות ומופתים והשראת השכינה בגלוי, אָמַר ה'.
(ט) ועתה, שגילה להם הנביא סוד זה, שהכל תלוי בהנהגתם הראויה בעל הזו, מוסיף ומתרה בהם, כי עד עתה היתה הקללה באה אליהם בדרך הטבע, על ידי שה' הסתיר פניו מהם מחמת שלא בנו את בית המקדש, אך אם גם עתה, לאחר שנודע להם הדבר בנבואה שהגאולה השלימה תלויה בהם לא ייטיבו את מעשיהם, יהיו העונשים הבאים עליהם בהשגחה פרטית לרעה, כי בתחילה נאמר (פסוק ו') שהביאו מעט מהשדה, אך עתה פָּנֹה אֶל הַרְבֵּה – יקצרו הרבה, ובאותה תבואה שקצרו תהיה קללה, וְהִנֵּה יתהווה לִמְעָט, וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת – גם אחרי שתביאו את התבואה אל הבית, וְנָפַחְתִּי בוֹ – אשרפנו ברוח פי, יַעַן מֶה [-ובגלל מה יבוא עליכם עונש זה], נְאֻם ה' צְבָאוֹת, יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר הוּא חָרֵב, ואין אתם משתדלים בבנייתו על אף אזהרות הנביא, וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתוֹ, ולכן תישלח מארה לתבואה שבבתיכם.
