ד אַל־תִּֽהְי֣וּ כַאֲבֹֽתֵיכֶ֡ם אֲשֶׁ֣ר קָרְאֽוּ־אֲלֵיהֶם֩ הַנְּבִיאִ֨ים הָרִֽאשֹׁנִ֜ים לֵאמֹ֗ר כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת שׁ֤וּבוּ נָא֙ מִדַּרְכֵיכֶ֣ם הָֽרָעִ֔ים וּמַֽעַלְלֵיכֶ֖ם הָֽרָעִ֑ים וְלֹ֥א שָֽׁמְע֛וּ וְלֹֽא־הִקְשִׁ֥יבוּ אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ה אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם אַיֵּה־הֵ֑ם וְהַ֨נְּבִאִ֔ים הַלְעוֹלָ֖ם יִֽחְיֽוּ׃ ו אַ֣ךְ ׀ דְּבָרַ֣י וְחֻקַּ֗י אֲשֶׁ֤ר צִוִּ֨יתִי֙ אֶת־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים הֲל֥וֹא הִשִּׂ֖יגוּ אֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וַיָּשׁ֣וּבוּ וַיֹּֽאמְר֗וּ כַּֽאֲשֶׁ֨ר זָמַ֜ם יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ לַֽעֲשׂ֣וֹת לָ֔נוּ כִּדְרָכֵ֨ינוּ֙ וּכְמַ֣עֲלָלֵ֔ינוּ כֵּ֖ן עָשָׂ֥ה אִתָּֽנוּ׃
֍ ֍ ֍
(ד) אַל תִּהְיוּ כַאֲבֹתֵיכֶם, אֲשֶׁר קָרְאוּ אֲלֵיהֶם הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים, שהיו בזמן בית המקדש הראשון, והזהירו אותם שיחזרו בתשובה, לֵאמֹר – וכך אמרו להם, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, שׁוּבוּ נָא מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וּמַעַלְלֵיכֶם הָרָעִים, וְלֹא שָׁמְעוּ, וְלֹא הִקְשִׁיבוּ אֵלַי, נְאֻם ה'.
(ה) וראו מה אירע להם מחמת שלא שמעו לקול ה' ביד הנביאים, אֲבוֹתֵיכֶם אַיֵּה הֵם, והרי מתו מחמת רוב הצרות שבאו עליהם, וְהַנְּבִאִים ששלחתי להם, הַלְעוֹלָם יִחְיוּ, והרי לא יחיו לעולם, ולא אשלח לכם עוד נביאים חדשים.
(ו) ועתה אינכם צריכים לנבואות חדשות, כי אַךְ דְּבָרַי וְחֻקַּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת עֲבָדַי הַנְּבִיאִים, לומר לכם את כל הפורענויות שיבואו אם לא תחזרו בתשובה, הֲלוֹא הִשִּׂיגוּ את אֲבֹתֵיכֶם, והם קיימים גם עתה, כי אף כאשר נגאלו בזמן כורש, היתה זו גאולה מועטת, וַיָּשׁוּבוּ וַיֹּאמְרוּ, כַּאֲשֶׁר זָמַם ה' צְבָאוֹת לַעֲשׂוֹת לָנוּ, כִּדְרָכֵינוּ וּכְמַעֲלָלֵינוּ, כֵּן עָשָׂה אִתָּנוּ, ובכך הכירו שהיכולת ביד ה' להעניש את החוטאים, והכרתם שהיה הדבר מידה כנגד מידה, 'כדרכינו וכמעללינו', ולכן אין צורך עוד בנבואות חדשות, אלא מכח הנבואות הישנות עליכם להתעורר ולחזור בתשובה, כי כבר נפקחו עיניכם לראות את מעשי ה'.
