י וַיַּ֗עַן הָאִ֛ישׁ הָֽעֹמֵ֥ד בֵּין־הַֽהֲדַסִּ֖ים וַיֹּאמַ֑ר אֵ֚לֶּה אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֣ח יְהוָ֔ה לְהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּאָֽרֶץ׃ יא וַֽיַּעֲנ֞וּ אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה הָֽעֹמֵד֙ בֵּ֣ין הַֽהֲדַסִּ֔ים וַיֹּֽאמְר֖וּ הִתְהַלַּ֣כְנוּ בָאָ֑רֶץ וְהִנֵּ֥ה כָל־הָאָ֖רֶץ יֹשֶׁ֥בֶת וְשֹׁקָֽטֶת׃ יב וַיַּ֣עַן מַלְאַךְ־יְהוָה֮ וַיֹּאמַר֒ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת עַד־מָתַ֗י אַתָּה֙ לֹֽא־תְרַחֵ֣ם אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֔ם וְאֵ֖ת עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁ֣ר זָעַ֔מְתָּה זֶ֖ה שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃ יג וַיַּ֣עַן יְהוָ֗ה אֶת־הַמַּלְאָ֛ךְ הַדֹּבֵ֥ר בִּ֖י דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים דְּבָרִ֖ים נִֽחֻמִֽים׃
֍ ֍ ֍
(י) וַיַּעַן הָאִישׁ הָעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים, והוא השר הממונה על יוון, שהתלבש באותו זמן באלכסנדר מוקדון, וַיֹּאמַר, אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁלַח ה' לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, כי מסר לשרים הללו ה' את הכח להתהלך בארץ ולכבוש ממלכות, ומכח זה כבש אלכסנדר מוקדון את כל העולם.
(יא) וַיַּעֲנוּ השרים אֶת מַלְאַךְ ה' הממונה לשמור על ישראל, הָעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים – בין הצדיקים, וַיֹּאמְרוּ לו, הִתְהַלַּכְנוּ בָאָרֶץ – כבר תפסנו מלכות וממשלה בכל העולם, וְהִנֵּה כָל הָאָרֶץ יֹשֶׁבֶת וְשֹׁקָטֶת, כי פסקו המלחמות, לאחר שכבר כל ארצות העולם תחת ידם, וגם רמזו בזה שלא יעשו כל רע לישראל, כי בתחילה ישבו ישראל בנחת ובשלווה תחת מלכות יוון.
(יב) כיון שראה המלאך הממונה על ישראל שבהמשך מלכות יוון יעמוד אנטיוכוס הרשע, שיצר וירע לישראל, וַיַּעַן בקול רם מַלְאַךְ ה', וַיֹּאמַר, ה' צְבָאוֹת, כיון שעדיין לא הגיע זמן הגאולה, וכי מה התועלת בכך שמלכי הגויים ירחמו בתחילה על ישראל, עַד מָתַי אַתָּה בעצמך לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה, ותגאל אותם, אחרי אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה, וכבר הגיע זמן הגאולה השלימה.
(יג) וַיַּעַן ה' אֶת הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, דְּבָרִים טוֹבִים, דְּבָרִים נִחֻמִים, כי הראה לו שבאמת אורך הגלות והצרות יתהפך אחר כך לנחמות גדולות, שעל ידם תהיה גאולה כללית ונצחית, אך כיון שלא ציוה המלאך לנביא לגלות את הדברים, לא פירט מה אמר לו ה' בדברים אלו.
