א וַיַּרְאֵ֗נִי אֶת־יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל עֹמֵ֕ד לִפְנֵ֖י מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וְהַשָּׂטָ֛ן עֹמֵ֥ד עַל־יְמִינ֖וֹ לְשִׂטְנֽוֹ׃ ב וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן יִגְעַ֨ר יְהוָ֤ה בְּךָ֙ הַשָּׂטָ֔ן וְיִגְעַ֤ר יְהוָה֙ בְּךָ֔ הַבֹּחֵ֖ר בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם הֲל֧וֹא זֶ֦ה א֖וּד מֻצָּ֥ל מֵאֵֽשׁ׃ ג וִֽיהוֹשֻׁ֕עַ הָיָ֥ה לָבֻ֖שׁ בְּגָדִ֣ים צוֹאִ֑ים וְעֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י הַמַּלְאָֽךְ׃
֍ ֍ ֍
פרק ג (א) נבואה זו עוסקת בכהן הגדול שהיה באותו זמן, יהושע בן יהוצדק, וראה זכריה בנבואה כיצד הוא נשפט בבית דין של מעלה. וַיַּרְאֵנִי בנבואה אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עֹמֵד לדין לִפְנֵי מַלְאַךְ ה', וְהַשָּׂטָן עֹמֵד מולו, עַל יְמִינוֹ – כנגד ימינו של יהושע, לְשִׂטְנוֹ, כי המלאך הדן את יהושע עמד מול יהושע, והשטן המלמד עליו חובה עמד משמאל למלאך הדן אותו, ונמצא שהשטן עומד מול ימינו של יהושע.
(ב) והדין הראשון שהיה על יהושע היה בזמן קדום יותר, שקטרג עליו השטן בזמן שהשליכוהו לכבשן האש, ודנו אותו אם ראוי הוא להינצל על ידי נס, ובאותו זמן שמע את דברי ה', וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן, יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן, מצד שה' הוא בעל הרחמים ומטה את דין בריותיו לזכות, וְיִגְעַר ה' בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם, כי מצד בחירת ה' בירושלים ראוי שיציל את הכהן הגדול ששירתו אבותיו בבית המקדש שבירושלים, והגם שלא היה ראוי לנס גמור כמו שאירע לחנניה מישאל ועזריה, שאפילו בגדיהם לא נשרפו, הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ – נפסק הדין שהוא עצמו יינצל מהאש, אף על פי שבגדיו יישרפו.
(ג) ועתה היה דין נוסף על יהושע, האם ראוי הוא שיהיה כהן גדול, וטעם הקטרוג עליו היה כיון שבניו נשאו נשים נכריות [כאמור בספר עזרא (פ"י פי"ח) "וַיִּמָּצֵא מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מִבְּנֵי יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וְאֶחָיו מַעֲשֵׂיָה וֶאֱלִיעֶזֶר וְיָרִיב וּגְדַלְיָה"], וכיון שהיה הדין על כהונתו הגדולה, הניכרת בלבישת שמונת בגדי הכהן הגדול, ראה הנביא במראה וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים – מלוכלכים, המורים על הקטרוג שאינו ראוי ללבוש בגדי כהונה גדולה, וְעֹמֵד לדין לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ.
