ג אֱזָר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ וְ֝אֶשְׁאָֽלְךָ֗ וְהֽוֹדִיעֵֽנִי׃ ד אֵיפֹ֣ה הָ֭יִיתָ בְּיָסְדִי־אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ בִינָֽה׃
֍ ֍ ֍
(ג) וכיון שטען איוב שאינו יכול להתווכח עם ה' מחמת היסורים הבאים עליו [כמו שנאמר לעיל (פ"ט פסוקים ל"ד ול"ה) "יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ וְאֵמָתוֹ אַל תְּבַעֲתַנִּי, אֲדַבְּרָה וְלֹא אִירָאֶנּוּ כִּי לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי"], אומר לו עתה ה', אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ – חגור כגיבור את מותניך, כי אני מסיר מעליך את השחין והמחלות שהתנגע בהם גופך, וְאֶשְׁאָלְךָ כעת, כשסרו מעליך מחלותיך וחולשתך, וְהוֹדִיעֵנִי.
(ד) התחיל ה' לפרט לו את הנהגתו והשגחתו מתחילת הבריאה, והקדים לומר לו שאם ירצה להשיג את הדברים הללו יצטרך להכיר את יסודות הבריאה, ועל כך אומר ה' לאיוב, אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ, הַגֵּד, אִם יָדַעְתָּ בִינָה.
