ט וָֽאֶשָּׂ֨א עֵינַ֜י וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּה֩ שְׁתַּ֨יִם נָשִׁ֤ים יֽוֹצְאוֹת֙ וְר֣וּחַ בְּכַנְפֵיהֶ֔ם וְלָהֵ֥נָּה כְנָפַ֖יִם כְּכַנְפֵ֣י הַֽחֲסִידָ֑ה וַתִּשֶּׂ֨אנָה֙ אֶת־הָ֣אֵיפָ֔ה בֵּ֥ין הָאָ֖רֶץ וּבֵ֥ין הַשָּׁמָֽיִם׃ י וָֽאֹמַ֕ר אֶל־הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י אָ֛נָה הֵ֥מָּה מֽוֹלִכ֖וֹת אֶת־הָֽאֵיפָֽה׃ יא וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י לִבְנֽוֹת־לָ֥ה בַ֖יִת בְּאֶ֣רֶץ שִׁנְעָ֑ר וְהוּכַ֛ן וְהֻנִּ֥יחָה שָּׁ֖ם עַל־מְכֻֽנָתָֽהּ׃
֍ ֍ ֍
(ט) וָאֶשָּׂא עֵינַי, וָאֵרֶא, כי אחרי שהתבטל יצר הרע של עבודה זרה, באו תחתיו חטאים אחרים הדומים לעבודה זרה, וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת, והם החנופה והגאווה, וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם – מתנשאים ומגביהים עצמם על ידי רוח החנופה ורוח הגאווה, וחטאים אלו דומים לעבודה זרה, כי המחניף עושה כל מעשיו בצביעות להחניף לבני אדם, והרי הוא כמשתף בעבודת ה' גם את עבודת האנשים, כי כוונתו בעבודתו למצוא חן בעיניהם, והמתגאה מדמה בעצמו שהוא מבין ויודע הכל, ומתוך שסומך רק על שכלו ובינתו, בא לכפור במה שאינו מבין ואינו יודע, וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה – וחוטאים אלו יכסו את עצמם במעשים טובים חיצוניים להראות כאילו הם חסידים וכשרים, בדומה לעוף החסידה העושה חסד עם עופות אחרים, אך באמת הוא עוף טמא, וכך ייראו אנשי הדור הזה כאילו הם קדושים לה' וגומלי חסדים, אך באמת הם טמאים כי הם חוטאים בחנופה ובגאווה, וַתִּשֶּׂאנָה אֶת הָאֵיפָה [-את אותה האיפה שישבה בה לפנים הרשעה המרמזת על עבודה זרה, ועתה ישבו בה שתי הנשים המרמזות על החנופה והגאווה], בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם, כי מצד המעשים החיצוניים, היו נראים קדושים כאילו הם בשמים, ובמצפוני ליבם היו חוטאים ושפלים כאילו הם למטה בארץ, והם נשאו את האיפה שנית, להעניש את החוטאים בחטאים אלו.
(י) וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת אֶת הָאֵיפָה, כלומר, מה הוא העונש שיוטל על החוטאים הללו.
(יא) וַיֹּאמֶר אֵלַי המלאך, לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר – בבל, כי בעבור חטאים אלו ייחרב הבית השני, ויגלו ישראל מארצם, וחלק גדול מהגולים יגלו לבבל, וגם הרבה שגלו לבבל בעת החורבן הראשון נשארו שם בזמן הבית השני, והיה זה מחמת חטאים אלו, וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָּׁם עַל מְכֻנָתָהּ – ושם היה מוכן מקום מנוחתה של האיפה עוד מזמן החורבן הראשון, ושם גם יהיה מקום משכנה של האיפה עתה, החורבן השני, כיון שבבבל מצד טבעה יש חנופה וגאווה, ושם הוא מכון שבתה.
