יב וְאָֽמַרְתָּ֤ אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִנֵּה־אִ֞ישׁ צֶ֤מַח שְׁמוֹ֙ וּמִתַּחְתָּ֣יו יִצְמָ֔ח וּבָנָ֖ה אֶת־הֵיכַ֥ל יְהוָֽה׃ יג וְ֠הוּא יִבְנֶ֞ה אֶת־הֵיכַ֤ל יְהוָה֙ וְהֽוּא־יִשָּׂ֣א ה֔וֹד וְיָשַׁ֥ב וּמָשַׁ֖ל עַל־כִּסְא֑וֹ וְהָיָ֤ה כֹהֵן֙ עַל־כִּסְא֔וֹ וַֽעֲצַ֣ת שָׁל֔וֹם תִּֽהְיֶ֖ה בֵּ֥ין שְׁנֵיהֶֽם׃ יד וְהָֽעֲטָרֹ֗ת תִּֽהְיֶה֙ לְחֵ֨לֶם֙ וּלְטֽוֹבִיָּ֣ה וְלִידַֽעְיָ֔ה וּלְחֵ֖ן בֶּן־צְפַנְיָ֑ה לְזִכָּר֖וֹן בְּהֵיכַ֥ל יְהוָֽה׃ טו וּרְחוֹקִ֣ים ׀ יָבֹ֗אוּ וּבָנוּ֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּֽי־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְהָיָה֙ אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(יב) ותבאר לו את הטעם שאינך נותן את עטרת המלך על ראש זרובבל, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר, הִנֵּה אִישׁ זה, זרובבל, צֶמַח שְׁמוֹ, כי הוא נמשל לצמח המתחיל לצמוח [ולכן נקרא שמו גם 'זרובבל', על שם שנזרע בבבל, כזרע הטמון באדמה ועתיד לצמוח], וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח – ואחד מבני בניו, הוא מלך המשיח, יצמח באחרית הימים בשלימות הראויה, וּבָנָה אֶת הֵיכַל ה', הוא בית המקדש השלישי, שהוא הבית האחרון והשלם.
(יג) ואמנם גם זרובבל בונה עתה את היכל ה', שהוא בית המקדש השני, אך יש למלך המשיח יהיו מעלות נוספות, וְהוּא – מלך המשיח, יִבְנֶה אֶת הֵיכַל ה', וְהוּא יִשָּׂא הוֹד – למלך המשיח יהיה הוד נפשי נעלה מאת ה', והוד זה אין לזרובבל, וְיָשַׁב מלך המשיח וּמָשַׁל עַל כִּסְאוֹ, אבל לזרובבל אין כעת ממשלה אמיתית, כי היה נכנע למלכי פרס, וְהָיָה באותו זמן של אחרית הימים כֹהֵן עַל כִּסְאוֹ הראוי, אבל עתה גם הכהן אינו על כסאו הראוי [כי בזמן בית שני לא היו אורים ותומים], וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה באותו זמן בֵּין שְׁנֵיהֶם – בין המלך והכהן הגדול, אבל בזמן בית שני לא היתה עצת שלום ביניהם, כיון שהחשמונאים נטלו לעצמם את המלכות שלא כדין, הגם שהיו כהנים, ואחר כך ירדה מעלת הכהונה, כי המלכים היו מוכרים את משרת הכהונה הגדולה תמורת כסף, אך בזמן מלך המשיח יהיה שלום ביניהם, וכל אחד ישב על כסאו בשלום.
(יד) ולכן לא תהיה העטרה מונחת כעת בראש זרובבל, וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם [-הוא 'חלדי' המוזכר לעיל (פ"י)], וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה, וּלְחֵן [-יאשיה] בֶּן צְפַנְיָה, שעל ידם הגיע הכסף והזהב לעטרות אלו, ויהיו העטרות תלויים בגובה ההיכל לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל ה', שיזכרו העם את מה שמוטל עליהם לעשות, כי אם יחזרו כולם בתשובה שלימה, תגיע הגאולה השלימה, ותהיינה העטרות בראש המלך ובראש הכהן הגדול.
(טו) וּרְחוֹקִים יָבֹאוּ – ואם יתעוררו אותם מישראל שנשארו במקומות הרחוקים ולא עלו לארץ ישראל בזמן הבית השני, ויעלו עתה, וּבָנוּ גם הם בְּהֵיכַל ה', אז תתקיימנה מיד כל הנבואות של אחרית הימים, וִידַעְתֶּם כבר עתה כִּי ה' צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, כי תראו בעיניכם את קיום הנבואה, וְהָיָה דבר זה, אִם אכן שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם.
