שלישי
י"ח אייר התשפ"ו
שלישי
י"ח אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 350, ספר יחזקאל, פרק מא, יב

יב וְהַבִּנְיָ֡ן אֲשֶׁר֩ אֶל־פְּנֵ֨י הַגִּזְרָ֜ה פְּאַ֣ת דֶּֽרֶךְ־הַיָּ֗ם רֹ֚חַב שִׁבְעִ֣ים אַמָּ֔ה וְקִ֧יר הַבִּנְיָ֛ן חָֽמֵשׁ־אַמּ֥וֹת רֹ֖חַב סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וְאָרְכּ֖וֹ תִּשְׁעִ֥ים אַמָּֽה׃

 

֍              ֍               ֍

 

(יב) עתה מדד שש מדידות שונות בחלק השייך ל'גִּזְרָה' [והיינו האולם, ההיכל וקדש הקדשים] ול'בנין' [והיינו התאים המקיפים את הגזרה], ולהבנת המדידות יש להקדים ולבאר את צורת ההיכל והאולם עם התאים השייכים אליהם. א. האולם, ההיכל, קדש הקדשים, והתאים הסמוכים להם הוקפו בחומה פנימית, מרובעת, מאה אמה על מאה אמה, ובכלל מאה אמה אלו גם עובי הכתלים, שהיו חמש אמות מכל צד [ולכן החלק הזה של בית המקדש היה צר מהחלק של עזרת ישראל בעשרים ושש אמות, כי עזרת ישראל היתה מאה אמה על מאה אמה ללא הכתלים, והכתלים היו עוד שלש עשרה אמות מכל צד]. ובצד מזרח היה כותל זה המשך של כתלי האולם [המפרידים בין עזרת ישראל ל'גִּזְרָה'], והמשיך להקיף את אורך התאים לצפון ולדרום, והמשיך עוד חמש עשרה אמות לכל צד. ובצד צפון ובצד דרום היה כותל זה מרוחק עשר אמות מצפון ועשר אמות מדרום מהתאים המקיפים את ה'גִּזְרָה', ובצד מערב התחבר כותל זה לכותל התא שמאחורי קדש הקדשים [כפי שיבואר באות ג']. ב. האולם, ההיכל, וקדש הקדשים היו ברוחב שלשים ושתים אמה מצפון לדרום [עשרים אמה חלל, ושני כתלים של שש אמות בכל צד]. ובאורך תשעים אמה ממזרח למערב [חמש אמות עובי כתלי האולם, אחת עשרה אמות חלל האולם, שש אמות כותל ההיכל, ארבעים אמות ההיכל עצמו, שתי אמות הכותל שבין ההיכל לבין קדש הקדשים, עשרים אמות קדש הקדשים, שש אמות הכותל המערבי של קדש הקדשים]. ג. התאים הסמוכים אל ה'גִּזְרָה', היו תשע עשרה אמות לצפון ותשע עשרה אמות לדרום [חלל התאים הפנימיים ארבע אמות, קיר חמש אמות, חלל התאים החיצוניים חמש אמות, וקיר של חמש אמות], ובצד מערב, מאחורי קדש הקדשים, היה בעובי הכותל, שהיה שש אמות, תאים ברוחב ארבע אמות ממזרח למערב, ומאחוריהם, לצד החיצוני שבמערב, היה תא באורך עשרים ושתים אמה מצפון לדרום, ורוחב חללו חמש אמות ממזרח למערב, וכותלו חמש אמות, וכותל זה הוא חלק מהכותל המערבי [המוזכר באות א'] המקיף את האולם, ההיכל וקדש הקדשים. וְהַבִּנְיָן אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה – התאים הבנויים מצפון ומדרום ל'גזרה', שזהו כינוי לאולם, ההיכל וקדש הקדשים, שהיו כאילו גזורים ומופרדים משאר המקומות, הן בקדושתם, והן בגובהם שהיה גובה עצום של כמה מאות אמות [ואילו התאים היו רק בגובה חמש עשרה אמה], פְּאַת דֶּרֶךְ הַיָּם – לכיוון מערב, והיינו מהתאים שליד האולם במזרח ועד התאים הסמוכים לקדש הקדשים שבמערב [אך ללא התא שבצד מערב, כי תא זה היה רק שלשים ושתים אמה כנגד קדש הקדשים, ולא נמשך כנגד התאים הצפוניים והדרומיים], רֹחַב הבנין מצפון לדרום היה שִׁבְעִים אַמָּה, עשרים אמה חלל האולם ההיכל וקדש הקדשים, שתים עשרה אמות עובי הכתלים משני הצדדים, תשע עשרה אמות התאים מצפון ותשע עשרה אמות התאים מדרום. וְקִיר הַבִּנְיָן שהקיף את כל החלק המקודש של האולם ההיכל וקדש הקדשים, ואת התאים המקיפים אותם, חָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב הקיר עצמו סָבִיב סָבִיב. וְאָרְכּוֹ של "הַבִּנְיָן אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה", והיינו התאים שנמשכו בצפון ובדרום על פני האולם ההיכל וקדש הקדשים, אורך בניינם ממזרח למערב היה תִּשְׁעִים אַמָּה, כי התחילו התאים באותם חמש אמות של עובי כתלי האולם במזרח, ונמשכו אחת עשרה אמות כנגד חלל האולם, שש אמות כנגד עובי כותל ההיכל, ארבעים אמות כנגד ההיכל עצמו, שתי אמות כנגד עובי הכותל שבין ההיכל לבין קדש הקדשים, עשרים אמות כנגד קדש הקדשים, ושש אמות כנגד עובי הכותל המערבי של קדש הקדשים.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-367-ספר-ישעיהו-פרק-סב-א-ג