שני
י"א אלול התשפ"ו
שני
י"א אלול התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 36, ספר תרי עשר, הושע, פרק ז, י-יג

י וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְלֹֽא־שָׁ֨בוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וְלֹ֥א בִקְשֻׁ֖הוּ בְּכָל־זֹֽאת׃ יא וַיְהִ֣י אֶפְרַ֔יִם כְּיוֹנָ֥ה פוֹתָ֖ה אֵ֣ין לֵ֑ב מִצְרַ֥יִם קָרָ֖אוּ אַשּׁ֥וּר הָלָֽכוּ׃ יב כַּֽאֲשֶׁ֣ר יֵלֵ֗כוּ אֶפְר֤וֹשׂ עֲלֵיהֶם֙ רִשְׁתִּ֔י כְּע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם אֽוֹרִידֵ֑ם אַיְסִירֵ֕ם כְּשֵׁ֖מַע לַֽעֲדָתָֽם׃ יג א֤וֹי לָהֶם֙ כִּֽי־נָדְד֣וּ מִמֶּ֔נִּי שֹׁ֥ד לָהֶ֖ם כִּֽי־פָ֣שְׁעוּ בִ֑י וְאָֽנֹכִ֣י אֶפְדֵּ֔ם וְהֵ֕מָּה דִּבְּר֥וּ עָלַ֖י כְּזָבִֽים׃

 

֍              ֍              ֍

 

(י) וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו – וגם באותה עת אשר תכנע גאוות ישראל, וְלֹא שָׁבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיהֶם, וְלֹא בִקְשֻׁהוּ בְּכָל זֹאת, אלא ביקשו עזרה מהגויים שסביבם.

(יא) וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה, אֵין לֵב, שהתנהגו בסכלות גם בדרכי הטבע, כי מִצְרַיִם קָרָאוּ – קראו למצרים לעזרה, וזה כבר היה מעשה חסר דעת, כי באותו זמן היתה מלכות ישראל כפופה למלך אשור, ולא היה להם לבקש סיוע ממצרים, שנראה הדבר כמרידה במלכות אשור, ולא זו בלבד, אלא לאחר שקראו לעזרה למצרים, אַשּׁוּר הָלָכוּ – הלך הושע בן אלה מלך ישראל אל ארץ אשור, ובזה נהג בסכלות, מאחר וידע בעצמו שמרד בו בבקשת עזרה ממצרים, לא היה לו ללכת לארץ אשור, ובאמת כאשר הלך לשם אסרו מלך אשור בטענה שקשר נגדו קשר עם מצרים, ומתוך כך בא מלך אשור לצור על שומרון, והגלה את עשרת השבטים.

(יב) והיה הדבר בהשגחת ה', כי כַּאֲשֶׁר יֵלֵכוּ אֶפְרוֹשׂ עֲלֵיהֶם רִשְׁתִּי, כְּעוֹף הַשָּׁמַיִם אוֹרִידֵם, כלומר, כמו שאין הצייד יכול ללכוד את העוף בשמים, ולכן הוא פורש לו רשת על הארץ כדי לגרום לו לרדת, ושם הוא לוכד אותו, כך לא היה מלך אשור יכול ללכוד את הושע בן אלה מלך ישראל [שהרי כשבא לכבוש את שומרון היה צריך לצור עליה שלש שנים], אלא הושע מעצמו הלך בעצמו אל מלך אשור, כיונה פותה היורדת אל הרשת ונלכדת ביד הצייד, וזה היה בהשגחת ה', שגרם לו לעשות כן, ואף באותו זמן היתה להם עדיין תקוה, אַיְסִירֵם כְּשֵׁמַע לַעֲדָתָם – אם היתה עדת ישראל שומעת לדברי המוסר ששלח להם ה'.

(יג) והייתי אומר להם שיראו כי אוֹי לָהֶם – הצרות שיש להם באו כִּי נָדְדוּ מִמֶּנִּי, ושֹׁד לָהֶם כעונש על כִּי פָשְׁעוּ בִי, אם היו שומעים לדברים, וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם – הייתי פודה אותם מיד מלך אשור, אבל הם לא עשו כן, וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים, להכחיש את השגחת ה', ולא האמינו כי הדבר בא אליהם כעונש על חטאיהם.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-367-ספר-ישעיהו-פרק-סב-א-ג