יד וְלֹֽא־זָעֲק֤וּ אֵלַי֙ בְּלִבָּ֔ם כִּ֥י יְיֵלִ֖ילוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם עַל־דָּגָ֧ן וְתִיר֛וֹשׁ יִתְגּוֹרָ֖רוּ יָס֥וּרוּ בִֽי׃ טו וַֽאֲנִ֣י יִסַּ֔רְתִּי חִזַּ֖קְתִּי זְרֽוֹעֹתָ֑ם וְאֵלַ֖י יְחַשְּׁבוּ־רָֽע׃ טז יָשׁ֣וּבוּ ׀ לֹ֣א עָ֗ל הָיוּ֙ כְּקֶ֣שֶׁת רְמִיָּ֔ה יִפְּל֥וּ בַחֶ֛רֶב שָֽׂרֵיהֶ֖ם מִזַּ֣עַם לְשׁוֹנָ֑ם ז֥וֹ לַעְגָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
֍ ֍ ֍
(יד) וכל העונשים לא הועילו להם, וְלֹא זָעֲקוּ אֵלַי בְּלִבָּם, אלא מהשפה ולחוץ, וגם כִּי יְיֵלִילוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם מחמת הצרות, לא יתפללו אל ה' באמת, עַל דָּגָן וְתִירוֹשׁ יִתְגּוֹרָרוּ – יעברו להתגורר ממקום למקום כדי להשיג יין ותבואה, יָסוּרוּ בִי – ינהגו עימי כפי שנוהג בן סורר ומורה עם אביו, שאינו שומע בקולו.
(טו) וַאֲנִי יִסַּרְתִּי אותם כי חשבתי שעל ידי זה חִזַּקְתִּי זְרוֹעֹתָם, כי ישובו בתשובה ואחזק את ידם, וְאֵלַי יְחַשְּׁבוּ רָע – אך הם חושבים שרצוני רק להרע להם, ולא יחשבו שכוונתי להיטיב להם.
(טז) ולאחר שנלכדו ברשת, כעוף הנלכד בו, יָשׁוּבוּ אך לֹא עָל – לא תהיה שיבתם לעוף למעלה, אלא יעברו מרשת לרשת, כי ברחו מרשת מצרים אל רשת אשור, הָיוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה יִפְּלוּ בַחֶרֶב שָׂרֵיהֶם מִזַּעַם לְשׁוֹנָם – השרים שהלכו בלשון זועמת להלשין למלך אשור על הושע בן אלה מלך ישראל שהביא מנחה למלך מצרים, וחשבו בכך לסבב את הריגתו, היה זה עבורם כמו קשת המרמה את בעליה ומחזירה אל ליבו את החיצים שהוא יורה על אחרים, כי כך חזר הדבר על השרים עצמם, כי מלך אשור עלה על שומרון, ולאחר שכבשה נפלו בחרבו גם אותם שרים עצמם שהלשינו לפניו, זוֹ לַעְגָּם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם – וכך לעגו עליהם בארץ מצרים, שנהפכו אליהם מעשיהם כקשת רמיה.
