פרק ח א אֶל־חִכְּךָ֣ שֹׁפָ֔ר כַּנֶּ֖שֶׁר עַל־בֵּ֣ית יְהוָ֑ה יַ֚עַן עָֽבְר֣וּ בְרִיתִ֔י וְעַל־תּֽוֹרָתִ֖י פָּשָֽׁעוּ׃ ב לִ֖י יִזְעָ֑קוּ אֱלֹהַ֥י יְֽדַעֲנ֖וּךָ יִשְׂרָאֵֽל׃ ג זָנַ֥ח יִשְׂרָאֵ֖ל ט֑וֹב אוֹיֵ֖ב יִרְדְּפֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
פרק ח (א) קורא ה' אל הנביא ואומר לו, אֶל חִכְּךָ שֹׁפָר – תן שופר לפיך והכן עצמך לתקוע בו, ותעוף במהירות כַּנֶּשֶׁר עַל [-אל] בֵּית ה', כי כשהיו רוצים להכריז דבר חשוב היו תוקעים בשופר בבית המקדש, וגם עתה תתקע שם בשופר ותודיע לכל ישראל [ועל ידי זה ישמעו זאת גם בני יהודה וישובו אל ה'], כי כל הרעות הבאות עליהם הם יַעַן [-מחמת] שעָבְרוּ בְרִיתִי, וְעַל תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ.
(ב) לִי יִזְעָקוּ, אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ יִשְׂרָאֵל – יאמרו ישראל לה', ידענו שהרעות באות עלינו בגלל שפשענו בך.
(ג) ועל ידי שזָנַח יִשְׂרָאֵל את הטוֹב, אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ, ואין זה דרך מקרה, אלא בהשגחת ה' כעונש על מעשיהם.
