יב זֹ֖את תּוֹרַ֣ת הַבָּ֑יִת עַל־רֹ֣אשׁ הָ֠הָר כָּל־גְּבֻל֞וֹ סָבִ֤יב ׀ סָבִיב֙ קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֔ים הִנֵּה־זֹ֖את תּוֹרַ֥ת הַבָּֽיִת׃ יג וְאֵ֨לֶּה מִדּ֤וֹת הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ בָּֽאַמּ֔וֹת אַמָּ֥ה אַמָּ֖ה וָטֹ֑פַח וְחֵ֨יק הָֽאַמָּ֜ה וְאַמָּה־רֹ֗חַב וּגְבוּלָ֨הּ אֶל־שְׂפָתָ֤הּ סָבִיב֙ זֶ֣רֶת הָֽאֶחָ֔ד וְזֶ֖ה גַּ֥ב הַמִּזְבֵּֽחַ׃
֍ ֍ ֍
(יב) זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת, ובזה יהיה חילוק בין הבית השלישי לבין הבתים הראשון והשני, כי בית המקדש השלישי יהיה בנוי עַל רֹאשׁ הָהָר, וכלול בזה שני דברים, א. שההר עצמו יהיה בראש ההרים האחרים, וכמו שנאמר (ישעיהו ב' ב') "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת", ב. שיהיה בנוי בראש אותו ההר הגבוה, בשונה מבית המקדש הראשון והשני שנבנו על צלע ההר, ועוד, שכָּל גְּבֻלוֹ של ההר סָבִיב סָבִיב יהיה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, כי העיר ירושלים תתרחק מהר הבית מרחק רב, וכל גבול ההר סביב יהיה קודש לכהנים, הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת [ובכך נרמז גם שבהנהגה ותורה זו צריכים להתנהג הרוצים בבנין הבית].
(יג) וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ, בָּאַמּוֹת – היו בו שני מיני אמות, אַמָּה של חמשה טפחים, והיא המכונה אמה סתם, ואַמָּה וָטֹפַח, והיינו אמה של ששה טפחים, וְחֵיק, שהוא הגובה של יסוד המזבח [ומכונה 'חיק' כיון שהוא כביכול 'בחיק הארץ'], הָאַמָּה – נמדד באמה רגילה, והיה גובה היסוד שתי אמות [כמבואר בפסוק י"ד] שכל אחת היא חמשה טפחים, וְאַמָּה רֹחַב – האמה שהיה היסוד רחב יותר מהסובב היתה גם כן באמה רגילה, של חמשה טפחים, וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב – הגבול שנעשה באמצע המזבח סביב, להבדיל בין דמים הניתנים למעלה לבין דמים הניתנים למטה [כמו ה'מכבר' מעשה רשת שהיה במשכן, וכמו חוט הסקרא שהיה בבית שני] יהיה בנוי באמצע המזבח, בולט בשיעור זֶרֶת [-חצי אמה] הָאֶחָד. וְזֶה – ומכאן ואילך, בפסוקים הבאים יבואר גַּב [-גובה] הַמִּזְבֵּחַ.
