ח וּבְב֖וֹא הַנָּשִׂ֑יא דֶּ֣רֶךְ אוּלָ֤ם הַשַּׁ֨עַר֙ יָב֔וֹא וּבְדַרְכּ֖וֹ יֵצֵֽא׃ ט וּבְב֨וֹא עַם־הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֣י יְהוָה֮ בַּמּֽוֹעֲדִים֒ הַבָּ֡א דֶּֽרֶךְ־שַׁ֨עַר צָפ֜וֹן לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֗ת יֵצֵא֙ דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב וְהַבָּא֙ דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב יֵצֵ֖א דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר צָפ֑וֹנָה לֹ֣א יָשׁ֗וּב דֶּ֤רֶךְ הַשַּׁ֨עַר֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א ב֔וֹ כִּ֥י נִכְח֖וֹ יֵצֵֽא׃ י וְֽהַנָּשִׂ֑יא בְּתוֹכָ֤ם בְּבוֹאָם֙ יָב֔וֹא וּבְצֵאתָ֖ם יֵצֵֽאוּ׃
֍ ֍ ֍
(ח) עתה מוסיף ומבאר את דרך יציאת הנשיא מהעזרה, שלא תהיה כדרך כל העם, וּבְבוֹא הַנָּשִׂיא, דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר של החצר הפנימית יָבוֹא, וּבְדַרְכּוֹ של אותו שער יֵצֵא.
(ט) אמנם רק הנשיא רשאי לעשות כן, וּבְבוֹא [-אבל כשיבואו] עַם הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' בַּמּוֹעֲדִים, לא יצאו באותו שער שנכנסו בו, אלא הַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֹת, יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב, וְהַבָּא דֶּרֶךְ שַׁעַר נֶגֶב יֵצֵא דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה, לֹא יָשׁוּב דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר בָּא בוֹ, כִּי נִכְחוֹ – בשער שכנגדו יֵצֵא [והוזכרו רק שער צפון ושער דרום, הגם ששער מזרח הפנימי יהיה פתוח בשבתות, מכל מקום אין רשות לעם הארץ להכנס ולצאת בשער זה, אלא רק להשתחוות כנגדו].
(י) אמנם, גם מה שהוזכר שהנשיא יוצא באותו שער שנכנס בו, זהו רק כשבא הנשיא לבדו, וְהַנָּשִׂיא בְּתוֹכָם – אבל כאשר יבוא הנשיא עם שאר העם, יכבד את העם וינהג כמותם, בְּבוֹאָם יָבוֹא וּבְצֵאתָם יֵצֵאוּ, והיינו שיכנס בשער צפון או דרום, ויצא בשער שכנגדו, כפי שעושים כל העם.
