יב וְהָיָ֗ה כִּֽי־יְבַצַּ֤ע אֲדֹנָי֙ אֶת־כָּל־מַֽעֲשֵׂ֔הוּ בְּהַ֥ר צִיּ֖וֹן וּבִירֽוּשָׁלִָ֑ם אֶפְקֹ֗ד עַל־פְּרִי־גֹ֨דֶל֙ לְבַ֣ב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֔וּר וְעַל־תִּפְאֶ֖רֶת ר֥וּם עֵינָֽיו׃ יג כִּ֣י אָמַ֗ר בְּכֹ֤חַ יָדִי֙ עָשִׂ֔יתִי וּבְחָכְמָתִ֖י כִּ֣י נְבֻנ֑וֹתִי וְאָסִ֣יר ׀ גְּבוּלֹ֣ת עַמִּ֗ים וַעֲתֽוּדֹתֵיהֶם֙ שׁוֹשֵׂ֔תִי וְאוֹרִ֥יד כַּאבִּ֖יר יֽוֹשְׁבִֽים׃
֍ ֍ ֍
(יב) וְהָיָה כִּי יְבַצַּע אֲדֹנָי אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ – אמנם לאחר שיסיים ה' לעשות את רצונו בהענשת העמים על ידי מלך אשור, ודבר זה יהיה כאשר יגש מלך אשור להלחם בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִָם, אֶפְקֹד ואעניש אותו עַל פְּרִי גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ אַשּׁוּר – על המעשים שצמחו וּפָרוּ מחמת גודל ליבו וגאוותו של מלך אשור, שהחריב גויים רבים ועצומים, על אף שה' שלחו רק לשלול שלל, וְעַל תִּפְאֶרֶת רוּם עֵינָיו – על שהיה מתפאר ואומר שעושה את הכל מכוח עצמו, ולא הכיר בכך שהוא כשבט חובלים ביד ה'.
(יג) כיון שלהצלחה במלחמה יש צורך בשני דברים, א. כח וגבורה, ב. חכמה ותבונה בטכסיסי מלחמה, היה מלך אשור מתפאר בשני הדברים, כִּי אָמַר, בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי – כוחי וגבורתי הם שעזרו לי לנצח במלחמה, וּבְחָכְמָתִי, כִּי נְבֻנוֹתִי – הייתי נבון מכח עצמי, ולא הוצרכתי לעזרת ה', ומבאר את חכמתו בכיבוש כל העמים, שלא נהג כדרך כל הכובשים, שמשאירים את העם הכבוש במקומו ורק לוקחים ממנו מיסים, אלא וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים – הסרתי את גבולות העמים, והגליתי כל אומה לארץ אחרת, והושבתי תחתם אומה אחרת, וַעֲתוּדֹתֵיהֶם שׁוֹשֵׂתִי – ובלבלתי לגמרי את גבולות כל המדינות, באופן שגם בעתיד לא יוכל שום עם לבוא ולדרוש לחזור אל ארצו, כי יהיו הגבולות שונים מכפי שהיו בעבר, ולא יידע שום עם היכן היה גבולו בעבר, וְאוֹרִיד כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים – ואפילו העמים שישבו זמן כביר במקומם, הגליתי לארצות אחרות, ובכך התחכמתי לחזק את כיבושי ושלטוני בעולם.
