שני
י"א אלול התשפ"ו
שני
י"א אלול התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 48, ספר תרי עשר, הושע, פרק י, ג-ו

ג כִּ֤י עַתָּה֙ יֹֽאמְר֔וּ אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ לָ֑נוּ כִּ֣י לֹ֤א יָרֵ֨אנוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְהַמֶּ֖לֶךְ מַה־יַּֽעֲשֶׂה־לָּֽנוּ׃ ד דִּבְּר֣וּ דְבָרִ֔ים אָל֥וֹת שָׁ֖וְא כָּרֹ֣ת בְּרִ֑ית וּפָרַ֤ח כָּרֹאשׁ֙ מִשְׁפָּ֔ט עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי׃ ה לְעֶגְלוֹת֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן יָג֖וּרוּ שְׁכַ֣ן שֹֽׁמְר֑וֹן כִּֽי־אָבַ֨ל עָלָ֜יו עַמּ֗וֹ וּכְמָרָיו֙ עָלָ֣יו יָגִ֔ילוּ עַל־כְּבוֹד֖וֹ כִּֽי־גָלָ֥ה מִמֶּֽנּוּ׃ ו גַּם־אוֹתוֹ֙ לְאַשּׁ֣וּר יוּבָ֔ל מִנְחָ֖ה לְמֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב בָּשְׁנָה֙ אֶפְרַ֣יִם יִקָּ֔ח וְיֵב֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵֽעֲצָתֽוֹ׃

 

֍              ֍              ֍

 

(ג) כִּי עַתָּה, כאשר ירצו למרוד במלכם, יֹאמְרוּ ישראל, אֵין מֶלֶךְ לָנוּ – איננו רוצים במלך זה, הבא לבטל את עבודת העגלים ולהעמיד במקום זה את עבודת ה', כִּי לֹא יָרֵאנוּ אֶת ה' ואיננו רוצים לעובדו, וְהַמֶּלֶךְ מַה יַּעֲשֶׂה לָּנוּ, ואיך יכריח אותנו לעבוד את ה'.

(ד) דִּבְּרוּ דְבָרִים – כך דיברו ישראל ביניהם דברי מרידה, אָלוֹת שָׁוְא – ועל ידי כך עברו על האלות והשבועות שנשבעו למלך להיות נאמנים לו, כי אמרו שאין שבועתם קיימת מאחר והמלך רוצה לבטל את עבודת עגלי הזהב, כָּרֹת בְּרִית – וכרתו ביניהם ברית למרוד במלך, להרוג את שלום בן יבש, ולהלשין על הושע בן אלה לפני מלך אשור, וּפָרַח כָּרֹאשׁ מִשְׁפָּט – אמנם מיד פרח וצמח עונשם על מעשיהם, עַל תַּלְמֵי שָׂדָי – והיה העונש גלוי, כדבר הצומח וגדל בשדה.

(ה) וסיבת המרד היתה לְעֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן – מחמת עגל הזהב שבבית אל, יָגוּרוּ שְׁכַן שֹׁמְרוֹן – שבעבורו התקבצו יושבי שומרון למרוד במלכם, כִּי אָבַל עָלָיו עַמּוֹ – העם העובדים לעגל זה התאבלו עליו, שהמלך רוצה להשבית את עבודתו, וּכְמָרָיו, אשר עד עתה עָלָיו יָגִילוּ, התאבלו והתעצבו עתה עַל כְּבוֹדוֹ של העגל כִּי גָלָה מִמֶּנּוּ, בשעה שביטל הושע בן אלה את עבודתו, והתיר לישראל לעלות לרגל לבית המקדש, ומחמת כן מרדו בו ומסרוהו לידי מלך אשור.

(ו) אך תיכף קיבלו את עונשם, כי לא רק את הושע בן אלה הגלה מלך אשור, אלא גַּם אוֹתוֹ – את עגל הזהב, לְאַשּׁוּר יוּבָל, והוגש כמִנְחָה ומתנה לְמֶלֶךְ יָרֵב [-למלך אשור, העושה מריבה עם עמים רבים], בָּשְׁנָה אֶפְרַיִם יִקָּח – לקח מלך אשור את העגל, שהוא בושה וחרפה לאפרים, וְיֵבוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מֵעֲצָתוֹ – ובכך התביישו ישראל בעצתם, שרצו להרויח בכך שימרדו בהושע בן אלה ויוכלו להמשיך בעבודת העגלים, ומעשיהם גרמו שילקח מהם העגל לגמרי.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-367-ספר-ישעיהו-פרק-סב-א-ג