ח וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־הַשָּׂטָ֔ן הֲשַׂ֥מְתָּ לִבְּךָ֖ עַל־עַבְדִּ֣י אִיּ֑וֹב כִּ֣י אֵ֤ין כָּמֹ֨הוּ֙ בָּאָ֔רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע׃ ט וַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת־יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַֽחִנָּ֔ם יָרֵ֥א אִיּ֖וֹב אֱלֹהִֽים׃ י הֲלֹֽא־אַ֠תָּה שַׂ֣כְתָּ בַֽעֲד֧וֹ וּבְעַד־בֵּית֛וֹ וּבְעַ֥ד כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ מִסָּבִ֑יב מַֽעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמִקְנֵ֖הוּ פָּרַ֥ץ בָּאָֽרֶץ׃
֍ ֍ ֍
(ח) וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן, כיון ששלטון השטן על בני האדם בא מכח החלק החומרי של האדם, שהוא הגורם לכל חסרון והעדר, הרי האדם הרוחני ששולט על תאוותיו, ונפשו היא המושלת על כחות גופו, נשמר בהשגחת ה' מכל פגע וחסרון הבאים מחמת החומריות שבו, ולכן שאלו, הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּיאִיּוֹב, כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ, מאחר והוא מובדל ומופרש לגמרי מכל עניני החומר, בהיותו אִישׁ תָּם וְיָשָׁר,יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע, ואם כן אין לך כל שליטה עליו.
(ט) וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה', וַיֹּאמַר, אמנם האדם הרוחני המופרש מעניני העולם הזה, מוגן מפני פגעי הזמן הבאים מצד החומר, אך כל זה הוא בתנאי שהנהגתו היא מחמת אהבת ה', אך אם עושה כן כדי להנצל מפגעים אחרים בעולם הזה, הרי הוא משול לאדם שיושב בתענית כדי לקבל על כך ממון, שבודאי אינו נחשב בכך לאדם רוחני, אלא אדרבה, תאוות הממון גדולה אצלו עד שהוא מוכן להתענות עבורה, ואף כאן יש להתבונן בסיבה הגורמת לאיוב לנהוג בדרכים אלו, האם מחמת אהבת ה', או מחמת שהוא מקבל מכך תועלת בעולם הזה, ואם כן, הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים – וכי ללא כל תועלת בעולם הזה נוהג איוב ביראת ה'.
(י) הֲלֹא אַתָּה שַׂכְתָּ – סוככת והגנת בַעֲדוֹ, וּבְעַד בֵּיתוֹ, וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב, שלא יבוא עליהם כל נזק, ואף את מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ, וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ למעלה מדרך הטבע, ואם כן הוא מקבל גמול מיד על הנהגתו הטובה, ואם כן אין כל ראיה שהנהגתו באה מיראת שמים אמיתית ואהבת ה'.
