ו וַיְהִ֗י בְּצַוֹּתוֹ֙ אֶת־הָאִ֤ישׁ לְבֻֽשׁ־הַבַּדִּים֙ לֵאמֹ֔ר קַ֥ח אֵשׁ֙ מִבֵּינ֣וֹת לַגַּלְגַּ֔ל מִבֵּינ֖וֹת לַכְּרוּבִ֑ים וַיָּבֹא֙ וַֽיַּעֲמֹ֔ד אֵ֖צֶל הָֽאוֹפָֽן׃ ז וַיִּשְׁלַח֩ הַכְּר֨וּב אֶת־יָד֜וֹ מִבֵּינ֣וֹת לַכְּרוּבִ֗ים אֶל־הָאֵשׁ֙ אֲשֶׁר֙ בֵּינ֣וֹת הַכְּרֻבִ֔ים וַיִּשָּׂא֙ וַיִּתֵּ֔ן אֶל־חָפְנֵ֖י לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֑ים וַיִּקַּ֖ח וַיֵּצֵֽא׃ ח וַיֵּרָ֖א לַכְּרֻבִ֑ים תַּבְנִית֙ יַד־אָדָ֔ם תַּ֖חַת כַּנְפֵיהֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(ו) וַיְהִי בְּצַוֹּתוֹ אֶת הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, לֵאמֹר, קַח אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַגַּלְגַּל, מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים, שהכרובים הם בעולם שמעל עולם האופנים המונהג על ידי המערכת, ולא רצה האיש לעשות כן ולשרוף את בית המקדש, כי הוא מצדו מלאך רחמים, וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד אֵצֶל הָאוֹפָן, כי מצד האופנים, והיינו מערכת הטבע, לא היה בית המקדש עומד להשרף, ורצונו היה שה' ירחם על ישראל וישאיר מהם פליטה מכח רחמיו והנהגתו שמעל הטבע, ואילו בית המקדש ישאר תחת הנהגת האופנים הטבעית, ועל ידי זה לא ישרף.
(ז) וַיִּשְׁלַח הַכְּרוּב אֶת יָדוֹ, מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים, אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר בֵּינוֹת הַכְּרֻבִים, וַיִּשָּׂא משם גחלי אש, כי באה האש בגזירת ה', וַיִּתֵּן אֶל חָפְנֵי האיש לְבֻשׁ הַבַּדִּים, כדי שעל ידי המלצת הזכות שלו יקרר את הגחלים [ואכן הועיל הדבר שלא ישרף בית המקדש מיד], וַיִּקַּח את גחלי האש, וַיֵּצֵא.
(ח) כיון שעתה היתה ההנהגה למעלה מדרך הטבע, הרמוזה בהגבהת כנפי הכרובים המכסים את ידיהם, וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם, לרמז בכך שעתה נעשים המעשים בבחירה, כמו אדם שיש לו בחירה, כי הם מוכנים באותו זמן לקבל את החוזרים בתשובה, ולשנות את הגזירה לפי תשובתם [ובאותו זמן אין ההנהגה קבועה במערכת הטבע, הרמוזה בצורת חיות, שאין להם בחירה. ולכן במראה הראשון, המרמז על ההנהגה הכללית בזמן הגלות, שהיא הנהגה נסתרת בדרכי הטבע, ראה אותם בדמות חיות שאין להם בחירה, ולא השתמשו אז בכנפיהם. ואילו עתה, שראה את ההנהגה היוצאת מדרכי הטבע, ראה אותם בדמות כרובים המגביהים את כנפיהם, ומתוך כך רואים את ידיהם, שהם ידי אדם, המרמזים על הנהגה עליונה המשנה את גזירת המערכת ודרכי הטבע, אך באמת החיות הם הכרובים, וכמו שנאמר בפסוק ט"ו "וַיֵּרֹמּוּ הַכְּרוּבִים הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי בִּנְהַר כְּבָר", וכן נאמר בפסוק כ' "הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר וָאֵדַע כִּי כְרוּבִים הֵמָּה"].
