א וַתִּשָּׂ֨א אֹתִ֜י ר֗וּחַ וַתָּבֵ֣א אֹ֠תִי אֶל־שַׁ֨עַר בֵּית־יְהוָ֤ה הַקַּדְמוֹנִי֙ הַפּוֹנֶ֣ה קָדִ֔ימָה וְהִנֵּה֙ בְּפֶ֣תַח הַשַּׁ֔עַר עֶשְׂרִ֥ים וַֽחֲמִשָּׁ֖ה אִ֑ישׁ וָֽאֶרְאֶ֨ה בְתוֹכָ֜ם אֶת־יַֽאֲזַנְיָ֧ה בֶן־עַזֻּ֛ר וְאֶת־פְּלַטְיָ֥הוּ בֶן־בְּנָיָ֖הוּ שָׂרֵ֖י הָעָֽם׃ ב וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־אָדָ֕ם אֵ֣לֶּה הָֽאֲנָשִׁ֞ים הַחֹֽשְׁבִ֥ים אָ֛וֶן וְהַיֹּֽעֲצִ֥ים עֲצַת־רָ֖ע בָּעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ ג הָאֹ֣מְרִ֔ים לֹ֥א בְקָר֖וֹב בְּנ֣וֹת בָּתִּ֑ים הִ֣יא הַסִּ֔יר וַֽאֲנַ֖חְנוּ הַבָּשָֽׂר׃
֍ ֍ ֍
פרק יא (א) וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ, וַתָּבֵא אֹתִי אֶל שַׁעַר בֵּית ה' הַקַּדְמוֹנִי – המזרחי, הַפּוֹנֶה קָדִימָה – לצד מזרח, וְהִנֵּה בְּפֶתַח הַשַּׁעַר עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ, והם אותם אנשים שראה אותם תחילה פונים לצד מזרח ומשתחוים לשמש, וכעת יצאו משער הר הבית המזרחי, לצאת לקראת השמש להשתחוות לה, אך אז ראה אותם מאחוריהם ולא הכירם, ועתה ראה את פניהם והכירם, וָאֶרְאֶה בְתוֹכָם אֶת יַאֲזַנְיָה בֶן עַזֻּר, וְאֶת פְּלַטְיָהוּ בֶן בְּנָיָהוּ, שהיו שָׂרֵי הָעָם.
(ב) וַיֹּאמֶר אֵלָי ה' במראה הנבואה, בֶּן אָדָם, אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים הַחֹשְׁבִים אָוֶן וְהַיֹּעֲצִים עֲצַת רָע בָּעִיר הַזֹּאת, כלומר, מה שנאמר לך בתחילה (פרק ח' פסוק י"ז) "כִּי מָלְאוּ אֶת הָאָרֶץ חָמָס וַיָּשֻׁבוּ לְהַכְעִיסֵנִי וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם", שהיו שולחים בכעסם את החרב הכורתת וזומרת להרוג את אנשי העם, האנשים הללו הם העושים כל זאת.
(ג) ואותם שרים הם אלו שיעצו לעם שלא להשלים עם נבוכדנצר, כי הבטיחו לעם שחומת העיר תגן עליהם ולא יצליח האויב לכובשה, והם היו הָאֹמְרִים לעם, לֹא בְקָרוֹב בְּנוֹת בָּתִּים – אל תבנו בתים בקירוב לחומת העיר, כי הִיא כמו הַסִּיר וַאֲנַחְנוּ כמו הַבָּשָׂר, וכשם שאין מקרבים את הבשר לדפנות הסיר ללא מחיצה של מים כדי שלא יֵחרך הבשר, כך אין לקרב את הבתים לחומה, כי בקירוב מקום לחומה שולטת אש האויב, אבל בשאר העיר אין לחשוש, כי כמו שהסיר מגן על מה שבתוכו שלא תשלוט בו האש, כך החומה מגינה על העיר, וכשם שהמים שבתוכו מגינים עליו שלא יחרך, כך כלי המלחמה יגנו עלינו מהאויב, וכשם שאין הבשר יוצא מהסיר עד גמר בישולו, כך אנו לא נצא מהעיר עד יום מותנו.
