ד אִם־בָּנֶ֥יךָ חָֽטְאוּ־ל֑וֹ וַֽ֝יְשַׁלְּחֵ֗ם בְּיַד־פִּשְׁעָֽם׃ ה אִם־אַ֭תָּה תְּשַׁחֵ֣ר אֶל־אֵ֑ל וְאֶל־שַׁ֝דַּ֗י תִּתְחַנָּֽן׃ ו אִם־זַ֥ךְ וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה כִּֽי־עַ֭תָּה יָעִ֣יר עָלֶ֑יךָ וְ֝שִׁלַּ֗ם נְוַ֣ת צִדְקֶֽךָ׃ ז וְהָיָ֣ה רֵאשִֽׁיתְךָ֣ מִצְעָ֑ר וְ֝אַחֲרִֽיתְךָ֗ יִשְׂגֶּ֥ה מְאֹֽד׃
֍ ֍ ֍
(ד) ואמנם לגבי בניך, שנהרגו, אי אפשר לומר שהיה עונשם כדי להיטיב להם באחריתם, שהרי מתו ואבדו מן העולם, אך עליהם לא תוכל לדעת בוודאות שלא חטאו, והרי איוב בעצמו אמר 'אולי חטאו בני', ולכן אִם בָּנֶיךָ חָטְאוּ לוֹ, וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם, כי בעת שאכלו ושתו ו'ברכו' אלקים בליבם, נפל עליהם הבית ונהרגו, וכאילו הפשע עצמו גרם למיתתם, וזו מידה כנגד מידה כפי הצדק והיושר.
(ה) אבל במה ששייך אליך, שאתה טוען שיסוריך באו עליך בחינם, אִם אַתָּה תְּשַׁחֵר אֶל אֵל – אם תתפלל אל ה', וְאֶל שַׁדַּי תִּתְחַנָּן.
(ו) אזי, אִם האמת כדבריך, שזַךְ וְיָשָׁר אָתָּה, יתברר לך כי היסורים לא באו עליך כעונש והסתר פנים, אלא אדרבה, כִּי עַתָּה על ידי היסורים יָעִיר עָלֶיךָ, וְשִׁלַּם – וישלים על ידי יסורים אלו את נְוַת צִדְקֶךָ, להקים את ביתך בשלימות גדולה יותר, כראוי לפי צדקתך.
(ז) וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר – על ידי שבתחילה היה לך צער ויסורים, וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד – יסורים אלו יגרמו להגדילך ולהיטיב לך יותר באחריתך.
