שבת
כ"ו תמוז התשפ"ו
שבת
כ"ו תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 58, ספר דברי הימים א, פרק יג, א-ו

פרק יג א וַיִּוָּעַ֣ץ דָּוִ֗יד עִם־שָׂרֵ֧י הָֽאֲלָפִ֛ים וְהַמֵּא֖וֹת לְכָל־נָגִֽיד׃ ב וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד לְכֹ֣ל ׀ קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־עֲלֵיכֶ֨ם ט֜וֹב וּמִן־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ נִפְרְצָה֙ נִשְׁלְחָ֞ה עַל־אַחֵ֣ינוּ הַנִּשְׁאָרִ֗ים בְּכֹל֙ אַרְצ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֔ל וְעִמָּהֶ֛ם הַכֹּֽהֲנִ֥ים וְהַלְוִיִּ֖ם בְּעָרֵ֣י מִגְרְשֵׁיהֶ֑ם וְיִקָּֽבְצ֖וּ אֵלֵֽינוּ׃ ג וְנָסֵ֛בָּה אֶת־אֲר֥וֹן אֱלֹהֵ֖ינוּ אֵלֵ֑ינוּ כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ בִּימֵ֥י שָׁאֽוּל׃ ד וַיֹּֽאמְר֥וּ כָֽל־הַקָּהָ֖ל לַֽעֲשׂ֣וֹת כֵּ֑ן כִּֽי־יָשַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֥י כָל־הָעָֽם׃ ה וַיַּקְהֵ֤ל דָּוִיד֙ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל מִן־שִׁיח֥וֹר מִצְרַ֖יִם וְעַד־לְב֣וֹא חֲמָ֑ת לְהָבִיא֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֔ים מִקִּרְיַ֖ת יְעָרִֽים׃ ו וַיַּ֨עַל דָּוִ֤יד וְכָל־יִשְׂרָאֵל֙ בַּֽעֲלָ֔תָה אֶל־קִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לִֽיהוּדָ֑ה לְהַֽעֲל֣וֹת מִשָּׁ֗ם אֵת֩ אֲר֨וֹן הָֽאֱלֹהִ֧ים ׀ יְהוָ֛ה יוֹשֵׁ֥ב הַכְּרוּבִ֖ים אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שֵֽׁם׃

 

֍              ֍            ֍

 

פרק יג (א) לאחר שכבש דוד את ירושלים, וַיִּוָּעַץ דָּוִיד עִם שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת לְכָל נָגִיד.

(ב) וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְכֹל קְהַל יִשְׂרָאֵל – לנגידים הממונים על כל קהל ישראל ועומדים במקומם,אִם עֲלֵיכֶם טוֹב, וּמִן יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יצא הדבר, נִפְרְצָה – נתחזק ונִשְׁלְחָה עַל אַחֵינוּ הַנִּשְׁאָרִיםבְּכֹל אַרְצוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעִמָּהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם בְּעָרֵי מִגְרְשֵׁיהֶם, וְיִקָּבְצוּ כולם אֵלֵינוּ, לכבוד ארון הברית.

(ג) וְנָסֵבָּה אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵינוּ אֵלֵינוּ – אל ירושלים, כִּי לֹא דְרַשְׁנֻהוּ בכבוד הראוי לו בִּימֵי שָׁאוּל.

(ד) וַיֹּאמְרוּ כָל הַקָּהָל לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי יָשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי כָל הָעָם.

(ה) וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, מִן שִׁיחוֹר מִצְרַיִם שבגבול הדרומי של ארץ ישראל, וְעַד לְבוֹאחֲמָת שבגבול הצפוני, לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים.

(ו) וַיַּעַל דָּוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל בַּעֲלָתָה אֶל קִרְיַת יְעָרִים [-אל המקום ששמו 'בעלה', שהוא קרית יערים] אֲשֶׁר לִיהוּדָה, לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים יְהֹוָה יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, אֲשֶׁר נִקְרָאשֵׁם – שה' מכונה בשם 'יושב הכרובים', שמשרה ה' את שכינתו בין בדי הארון, ומאחר וחשיבותו גדולה כל כך ראוי לחלוק לו כבוד גדול.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-1-ספר-דניאל-פרק-א-א-ב