טז רָטֹ֣ב ה֭וּא לִפְנֵי־שָׁ֑מֶשׁ וְעַ֥ל גַּ֝נָּת֗וֹ יֹֽנַקְתּ֥וֹ תֵצֵֽא׃ יז עַל־גַּ֭ל שָֽׁרָשָׁ֣יו יְסֻבָּ֑כוּ בֵּ֖ית אֲבָנִ֣ים יֶֽחֱזֶֽה׃ יח אִם־יְבַלְּעֶ֥נּוּ מִמְּקֹמ֑וֹ וְכִ֥חֶשׁ בּ֗֝וֹ לֹ֣א רְאִיתִֽיךָ׃ יט הֶן־ה֭וּא מְשׂ֣וֹשׂ דַּרְכּ֑וֹ וּ֝מֵֽעָפָ֗ר אַחֵ֥ר יִצְמָֽחוּ׃ כ הֶן־אֵ֭ל לֹ֣א יִמְאַס־תָּ֑ם וְלֹֽא־יַ֝חֲזִ֗יק בְּיַד־מְרֵעִֽים׃ כא עַד־יְמַלֵּ֣ה שְׂח֣וֹק פִּ֑יךָ וּשְׂפָתֶ֥יךָ תְרוּעָֽה׃ כב שֹֽׂנְאֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־בֹ֑שֶׁת וְאֹ֖הֶל רְשָׁעִ֣ים אֵינֶֽנּוּ׃
֍ ֍ ֍
(טז) ולעומת הגומא והאחו, שהם מלאים רטיבות, וזו הסיבה לחולשתם ואובדנם, רָטֹב הוּא לִפְנֵי שָׁמֶשׁ – הצמח שאינו צריך למים רבים ולחות רבה, גם כאשר יהיה מול השמש ויתייבש לא יזיק לו הדבר, וְעַל גַּנָּתוֹ יֹנַקְתּוֹ תֵצֵא – ויכול הוא לצמוח ולינוק מכל אדמה, ואף אדמת גינה, ואינו צריך להיות דוקא על שפת הנהר או במקום ביצות מים.
(יז) עַל גַּל שָׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּ – וכאשר שורשיו של אותו צמח מסתבכים זה בזה ואינם יכולים להתפשט למרחק, בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶה – בגלל בית אבנים הנמצא בסמוך ומעכב את שורשיו, ומחמת כן אינו יכול לצמוח כראוי לו.
(יח) אִם יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקֹמוֹ – אם בעל הגינה יעקור אותו ממקומו, וְכִחֶשׁ בּוֹ לֹא רְאִיתִיךָ – עד שלא יהיה ניכר כלל שהיה באותו מקום, וכאילו המקום יכחיש ויאמר שמעולם לא היה שם אותו צמח, כיון שלא ישאר שם שורש או ענף.
(יט) הֶן הוּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ – הרי עקירה זו היא שמחה לאותו צמח, שנעקר מאותו מקום שיש בו בית אבנים המגביל את צמיחת שורשיו, וּמֵעָפָר אַחֵר יִצְמָחוּ – וכשיטע אותו בעל הגינה במקום אחר, שאין בו מעכב, יוכל להצמיח את שורשיו למרחקים גדולים יותר, ולצמוח בעצמו כראוי לו, ונמצא שאותה עקירה היא לטובתו. והנמשל הוא לצדיק, שאינו מורגל במותרות ומחמת כן אינו מתייבש ונשבר בעת הנסיון, וכשרואה ה' שבמדרגה ובמקום שבו נמצא הצדיק יש לו מעכבים ומפריעים מלגדול כראוי, מחריב ה' את ביתו ומרופף את כחות גופו, ועושה כן לטובתו, כיון שלאחר מכן יטע אותו במקום מובחר יותר, שבו יוכל להצליח יותר, ונמצא שכל היסורים והצרות שבאו עליו היו רק לטובתו, להגדיל ולפאר את שמו.
(כ) ומסיים בלדד השוחי את עיקרי שיטתו, הֶן אֵל לֹא יִמְאַס תָּם, ולא יתכן שיהיו יסורי הצדיק לרעתו, וְלֹא יַחֲזִיק בְּיַד מְרֵעִים, ולכן לא יתכן שהצלחת הרשע תהיה לטובתו.
(כא) אלא הדבר נראה כן רק לפי שעה, עַד יְמַלֵּה שְׂחוֹק פִּיךָ, כאשר תראה שתכלית היסורים היא לטובתך, ותשמח על כל היסורים שסבלת, כי קיבלת שכר טוב תמורתם, וּשְׂפָתֶיךָ תְרוּעָה.
(כב) ואילו הרשעים ששמחו בתחילה בהצלחתם, שֹׂנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת, וְאֹהֶל רְשָׁעִים אֵינֶנּוּ, כי לא תתמיד הצלחתם לאורך זמן.
